לברוא מלאכים של קדושה – כוחן של המצוות הנעשות לשם שמים

דבר תורה מפי כ״ק האדמו״ר רבי יאשיהו פינטו שליט״א • יום השישי י״ט שבת תשפ״ו ~ חלק א ׳:

״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת״

והנה עלינו לדעת שכל דבר המובא בתורתינו הקדושה, יש בו פרד״ס – פשט, רמז, דרוש וסוד. וכל דברי תורתינו הקדושה כפטיש יפוצץ סלע, ושבעים פנים לתורה. וכל אדם יש לו שורש נשמה שמגיע לחלקו בתורה, והשורש נשמה לא נרגע עד שמצא את שאהבה נפשו. וכאשר מגיע לאשר אהבה נפשו, נפשי יצאה בדברו בדבקות עצומה, ומחייה את נפשו ומגיע לדרגת, דברי אלוהים חיים שמחיים את נפשו.

והנה מור זקננו ״אביר יעקב״ זצוק״ל בספרו הקדוש ״פתוחי חותם״ שמשתדלים בכל שבת קודש ביום שבת, לסיים את כל היסודות של הפרשה, מבאר על פסוק זה וזה לשונו: אפשר לרמוז לפי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות פג מיא) שעל ידי מעשים טובים שהאדם עושה, נבראים מלאכים טובים, ע״כ.

והנה, כפי שהאדם בימינו חי ולומד ושומע דברים של הקידמה והטכנולוגיה, והאדם מבקש לדעת מה בריא לו ומה רע לו, ואיך דברים מתקדמים ונוצרים ומתחדשים ומתקיימים, כך יש לנו עולם שהוא עולם שלם, והוא עולם הרוחני שלנו של עם ישראל. שהעולם הזה הוא עולם עליון, שלכל דבר שיש בעולם הזה יש לו שורש בשמים. וכאשר השורש חזק, הדבר למטה בעולם הזה חזק. וכאשר דבר נחלש בשמים, האדם או הדבר בארץ נחלש.

העולם חושבים שבעולם הזה כמה שתהיה חכם ומתחכם, כך תרוויח ותצליח. אבל זו מחשבה שאינה יהודית, מחשבה שלקחו אותה באורך הגלויות מאומות העולם. הראיה האמיתית של יהודי ירא שמים היא, ש״וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם״. יש שורש לכל דבר למעלה, שהוא מחיה את כולם פרנסה, הצלחה, שמירה, הכל.
הבסיס והשורש הוא למעלה מהשורש.

וכך אמרו חז״ל, שיש שבעים אומות בעולם, וכנגדם יש בשמים שבעים שרים. (מלאכים של אומת העולם) וכאשר האדם רואה שמתחילה מלחמה בין שתי אומות, תדע שהשרים של המדינות הללו רבים למעלה. וכאשר רבים למעלה, פורצת מלחמה למטה. וכאשר כל השבעים שרים רבים ביניהם, אז כל העולם כולו במלחמה.

ודבר זה עמוק, וסודות גדולים יש בו. מי השר של כל אומה וכל מעשה שהאדם עושה אם מחזק את שורשו בשמים בתפילה ובצדקה ובמסירות נפש, הכח למטה גדול, חזק ויציב, ועומד בפני אתגרים קשים והוא ״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״.

ואם האדם חלש ולא מחזק את היסודות, ולא משקה את השורשים למעלה, שכן כל מצוה היא כנגד שורש מסויים למעלה, כוחו נחלש ושורשיו חלשים. וקשה לאדם הזה להתמודד עם דברים מסויימים או דברים כללים.

וכן אין אומה נופלת, לפני שנופל השר שלה. לפני שמדינה נופלת, השר שלה נופל בשמים. וכך הקב״ה נותן תקופות לאומה אחת שהמלאך שלה חזק בשמים לשלוט על העולם או במקום מסוים, עד שרעתם עלתה לשמים ומעשיהם קשים. ואז המלאך שלה נופל לאומה אחרת.

וכך גם בחיים הפרטיים, כאשר האדם מקיים תורה ומצות ומעשים טובים, בורא מלאכים שהם הולכים איתו לפניו ועומדים עימו. וזה ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶיךָ״.

וכך מובא בשער רוח הקודש, אמנם הכל על פי מעשה האדם, כי אם אותה תורה שיעסוק בה, קרא אותה לשמה, יהיה המלאך הנברא משם קדוש הוא מאוד, ועליון מאוד, ונאמן בכל דבריו באמת גמור. וכן אם קרא אותה בלי שיבושים וטעויות, יהיה המלאך ההוא בלי טעות ויהיה נאמן בכל דבריו.

וכן המצוה שעושה האדם, אם היא כתיקנה, נעשה ממנה מלאך קדוש מאוד. וכמו שאמרו חז״ל: ״הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת,
קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד״ וכו׳.
וכפי מה שחסר מאותה מצוה, כן יחסר אור המלאך ההוא וכו׳ וזה ענין המלאכים המתגלים אל בני האדם, ומודיעים אותם עתידות וסודות, ונקראים בספרים מגדים. כי אלו הם נבראים מעסק האדם בתורה ובמצוות.

ויש אנשים, שאין המגדים הנזכרים מתגלים להם כלל. ויש מי שמתגלים להם, והכל הוא כפי בחינת נשמותיהם או כפי מעשיהם, ואין להאריך בזה. ויש מגדים אמיתיים לגמרי, והם הנעשים מן התורה או מצות המעשים בשלמותם. ויש מגדים משקרים במקצת דבריהם ויש בהם תערובות כזב ושקר, והטעם הוא כי אם האדם היה לו איזה בחינה רעה או דבר שקר באותה תורה או באותה המצוה שעשה, הנה גם המלאך הנברא משם הוא כלול טוב ורע, ובחינת הטוב שבו אומר דברי אמת, והרע שבו אומר דברי כזב, ע״כ.

חלק ב:

והנה דברים אלו מפחידים, וחייב כל אחד מאיתנו לחזק בנפשו כמה צריך להיזהר זהירות גדולה, הן לפרט והן לכלל. כי יכול להיות אדם שמקיים מצות ומעשים טובים, ובורא מלאכים טובים על ידי מצותיו, משום שמכל מצוה נברא מלאך, והמלאך שנברא אם לא טהור ונקי, ואם לא לשם שמים, מביא את האדם לטוב ורע, ולמלחמה פנימית. הצד הטוב מושך את האדם לטוב, והצד של המצוה והמלאך שנברא ממנה מושך את האדם לדברים רעים.

וכך אדם שמתקרב לאדם גדול, שבמעשים שלו ובתורתו יש טוב ורע, יכול להגיע למצב שגם המגדים וגם כוח רוחני מעורבב וגורר אותו לטוב ורע, ודעותיו והנהגותיו מעורבבים בטוב וברע. וכל זה מדובר עוד באנשים שמקיימים מצוות ולומדים תורה, ואפילו אנשים שגדולים בתורה ובמצות, אבל תורתם לא לשמה או עובדים את השם ועושים מצוות בשביל הנאה של כבוד או ממון. וכולם להגיע למצב שגם אם מגיעים למעלה, שרואים מגידים מהשמים שמגלים להם דברים, אפשר שהמגיד הזה אומר לו גם דברים רעים.

ולכן אסרו חכמים בדורות הקדומים לקבל דברים ממגיד שבא מהשמים, להגיד גם לצדיקים דברים. ועלינו לקבל על עצמנו זהירות גדולה שנלחם ונזכך את מעשינו, משום שלא מספיק המצות והמעשים הטובים שאנו עושים, צריכים להילחם על השורש של המצוות.
הלכת לשיעור תורה, תיזהר מה השורש של הרב שמוסר שיעור, שהוא משורש טוב וטהור ושומר הברית ומעשיו לשם שמים.
לא לתועלת עצמו ולא לו לגאוה או מגיע לגדר של עבודה זרה וגם בשיתוף.

וידועים דברי הגאון מוילנא, איפה שיש עבודה זרה יש עריות. ששני הדברים האלו הולכים יחד, ואז ממחשבה טובה ורצון טוב, האדם נהיה שותף לרע ומרכבה לס״מ.

והנה אמרו רבותינו זצוק״ל, על כח המלאך שנברא מהמצוה שמצאנו אחרי העקידה, שהמלאך אמר לאברהם אבינו: ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה״ וקשה,
איך מלאך אומר עתה ידעתי. זה מלאך, זה לא הקב״ה. אלא המלאך בראותו את מעלתו הגדולה שהוא מלאך מושלם, אומר לאברהם מהמעלה שהמלאך נברא, הוא יודע כי ירא אלוקים הוא, כי נברא מושלם.

ולכן עלינו לברוא מלאכים מושלמים, שיביאו אותנו רק לדרך ישרה, ולא יהיו מעורבבים בטוב וברע.

וממשיך רבנו ה״אביר יעקב״ הני מילי, אם עושה לשם שמים בדחילו ורחימו. אבל העושה שלא לשמה, אין נבראים מלאכים טובים, ואדרבה הוא מקלקל ולא מתקן. וזה שאמר ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל״ הם שעושים המצות לשם שמים, ונבראים מהם חילות של מלאכים. ומי הם הנבראים על ידי מעשיהם הטובים חיילות של מלאכים, הם יראי אלוהים, ע״כ.

ידועים דברי הזוהר הקדוש, כפי שהשכינה מלמדת זכות על בעלי התפילות ומקיימי המצות, בכל מצוה ומצוה של התורה וכו׳ כך יורדת שמירה עליהם, אלו שעושים מצות שלא על מנת לקבל פרס, הקב״ה יורד עליהם עם המרכבה שלו לשומרם עם ארבע חיות, שהם מלאכי המרכבה. ומי שעושה מצות על מנת לקבל פרס, הקב״ה יורד עליו במרכבה של מט״טרון הנקרא עבד עם ארבעה שומרים שלו.
ולרשעים יורד עליהם כפי מעשיהם, באותם שדים ומזיקים ומלאכי החבלה עם ארבע קליפות ששמותיהם וכו׳ ע״כ.

אם כן יזהר וישמר האדם זהירות גדולה ביותר, בכל מצווה ומעשה שעושה.

באהבה רבה, שבת שלום,
ע״ה יאשיהו יוסף.