חזון יאשיהו –
דבר תורה יומי – כב' בשבט
״ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם״
ודרשו חז״ל "ואלה" להוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני.
והרי קשה, הרי כל התורה כולה ניתנה בסיני, וכל התורה הקדושה מיקשה אחת, ואין בתורתנו הקדושה חלק חשוב יותר מחלק אחר. אם כן מה החידוש שמה אלה מסיני אף אלו מסיני, תורתנו הקדושה כולה דברי אלוקים חיים היא?!
אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: התורה הקדושה אומרת לנו על דוד המלך ״ויהי דוד עושה משפט וצדקה". ומקשה הגמרא: מה הלשון משפט וצדקה ומפרשת הגמרא ואומרת: כשהיה בא דין תורה לפני דוד המלך, היה דוד עומד שופט ודן את האנשים. וכשהיה מסיים ומחייב את החייב לשלם, אם היה רואה דוד שאין לאדם כסף, היה מוציא דוד כסף מאצלו ונותן לאדם אשר נפסק דינו לשלם. ואמרו חז״ל מדוע כך נהג דוד? מלכתחילה לפני שפסק את הדין, היה עומד ונותן את הכסף ומונע את הדין ואת המשפט? אלא דוד המלך ידע שמשפט ודין אמת הם, לא רק בכדי לחייב את החייב ולפטור את הפטור, אלא משפט ודין הם היסודות החשובים ביותר בעולם, וכאשר יש דין אמת וצדק מתקנים את העולם ומזככים אותו, וכאשר נוהגים בחוסר צדק וחוסר יושר מזהמים ומקלקלים את העולם, ולוקחים את העולם למחשכים איומים ונוראים.
וכבר אמרו חז״ל על זה שהרגו את זכריה הנביא בלי דין ובלי משפט, כמה רבבות מעם ישראל נפלו ומתו על מעשה זה.
ולכן יובן דברי התורה הקדושה ״ואלה המשפטים״ מוסיף על הראשונים, מה הראשונים נאמרו בסיני כ״אנוכי ה׳ אלוקיך״ וכעשרת הדיברות אשר כולנו יראים וחרדים מכל דיבר ודיבר ״ונפשי יצאה בדברו״ אף אלו נאמרו בסיני, ועניין המשפט והדין מיסודות העולם.
והנה בהיסטוריה של עם ישראל כל פעם שעיוותו את הדין, עם ישראל שילם מחירים כבדים על עיוות הדין, והקב״ה מייחד פרשה שלמה בתורתנו הקדושה על ״צדק צדק תרדוף״. ודרשו חז״ל שכל אדם שהיה לו יד בעיוות הדין רעה לא משה מביתו, ומזרעו ומזרע זרעו עד עולם.
ומחוייבים אנו חובה לדורות, להילחם בכל כוחנו על הגינות ויושר, ובשעה שאין לאדם מה לעשות מחוייב הוא להרבות בתחינה ובתפילה להקב״ה ״השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה״. ושהשקר והמסווה שמכסה את האמת בדור, אשר האמת נעלמת בו יתגלה במהרה.
ולא יתייאש אדם מן הרחמים, ואפילו שהשתדל בכל כוחו על האמת ולא עלתה בידו, ירבה בתפילה ״קווה אל ה׳ חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה׳״. כל תפילה שמתפלל וכל תחינה וכל בקשה מריבון העולמים, וכל דיבור שמדבר בעולם על האמת ועל הצדק, אפילו שחושב הוא שמדבר לאוזניים אטומות, בסוף ״אמת מארץ תצמח״. וכשהאמת יוצאת, ככל שעבר הזמן והכאב והתפילות היו גדולות, הישועה עצומה וגורמת לקידוש ה׳ גדול ביותר, והשמחה כפולה ומכופלת. ודרשו ואמרו חז״ל ״שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה״
ישתדלו אחיי ורעיי, גיבורים לעמוד בפרץ, ובכח התפילות נשבר רקיעים ובכח הדיבור של אמת, בסוף האמת מנצחת ״אני האמנתי כי אדבר״ אמרו חז״ל כל דבר שיש בעולם אפשר לשבור, מקל אפשר לשבור, ברזל אפשר לחתוך, קיר אפשר להחריב, רוח של קהילה ורוח של אמונה ורוח של דבקות בה׳ לא נבראה מיום נברא האדם, כח שיכול לשבור אמונה ודבקות, זהו כח מעל כל כח אנושי.
אנחנו בעולם התיקון וכל מה שעובר עלינו הוא המשך של בניה ותיקון. בשעה שבונים יש רגעים נוחים, ויש רגעים פחות נוחים, יש מצבים כואבים ויש מצבים יותר כואבים, אבל כשיודעים לאן חותרים ומה התכלית, הכח הזה נותן את היכולת להתמודד בכל מצב ובכל אתגר שמגיע לפתח חיי האדם. ולכן, כשעומדים בפני התמודדויות שנראות קשות בגוף ובנפש, נדבוק במי שעמד בהר סיני ואמר ״אנוכי ה׳ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים״. לא נאמר אנוכי ה׳ אלוקיך אשר בראתיך, אלא ״אשר הוצאתיך מארץ מצרים״, ללמד אותנו שיותר חשוב לנפש האדם, היציאה מהמיצר ומהצער והשפיכות דמים, מבריאת האדם.
ובוודאי הצער והשפיכות דמים אשר עברו על קהילתנו, והאכזריות והעינוי אשר שפכו את דמנו, תהיה כישועה גדולה וכיציאת מצרים פרטית לקהילת קודש אשר מיום ליום דרכה ודרך הנהגת חייה, נהיים מנת חלקם של רבים וטובים מעם ישראל.
ובעזרת ה׳, כל אחד מאחינו בני ישראל אשר ירבה ויפיץ את התורה הקדושה הזו, אשר התחננתי לפני ה׳ וחידשנו ומסרנו נפש על כל מילה ומילה בכאבי הגוף והנפש, תעמוד לו ולזרעו ולזרע זרעו עד עולם ובע״ה, לא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרענו עד עולם.
אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.
