"שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ" (תהילים עג, ט)
אדם שמדבר חס ושלום כלפי שמים, ודאי שזה לא התחיל בפעם ראשונה, וקדם לזה דיבורים לא הגונים שדיבר האדם כלפי תלמידי חכמים, כמו שמצאנו בפרשת אמור על המקלל, שלפני שקלל כלפי השמים דיבר כנגד משה רבנו, כי "ובת כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת" אין מציאות שביום אחד בת כהן תחל לזנות, הקלקול התחיל מבית אביה, לכן את אביה היא מחללת.
וזה דבר דוד המלך "שתו בשמים פיהם" מתי האדם מדבר כלפי שמים "ולשונם תהלך בארץ" מתי שקדם לזה דיבור על תלמידי חכמים.
לכן, כאשר רואים אדם שמדבר כלפי שמים, דעו שהאדם הזה התחיל את הדרדרותו בדיבור כלפי תלמידי חכמים.
