חודש אלול הוא חודש בעל משמעות גדולה ביותר.
כל דבר שאדם פועל ועושה בחייו מתחיל ברצון. עוד לפני המעשה, עוד לפני הפעולה – קיים כוח הרצון לעשות את הדבר, והרצון הוא המדרגה הקודמת למעשה.
כך גם בעשר הספירות: החכמה היא הרעיון, הבינה היא תכנון הרעיון, והדעת היא הוצאת הרעיון אל הפועל. אולם קודם לכל עשר הספירות עומד הרצון לברוא את העולם. רצון זה מתעורר בחודש אלול, שכן בא' בתשרי נברא העולם.
נמצא אפוא שהזמן שקדם לא' בתשרי הוא הזמן שבו עלה במחשבה הרצון לברוא את העולם. לכן, חודש אלול – שהוא זמן הרצון הראשון לבריאת העולם – נושא עמו כוח גדול ועצום.
כך מצאנו גם לאחר שבני ישראל חטאו בעגל ונשברו הלוחות הראשונים. הקב"ה ריחם על עמו ונתן להם הזדמנות נוספת לשוב בתשובה. בא' באלול עלה משה רבנו לשמים, ובכל יום תקעו בני ישראל בשופר בבוקר ובערב ועשו תשובה שלמה. ביום הארבעים ירד משה רבנו עם הלוחות השניים ובישר לעם ישראל שהקב"ה מחל להם על מעשיהם.
עלינו להבין את כוחו של חודש אלול. טבעו של האדם הוא להתבונן במעשיו – מה עשה, מה תיקן ומה קלקל. הוא בוחן את מעשיו מדי יום ומנסה לשפרם. אולם כאשר האדם שב אל השורש, אל המקום שבו הכול התחיל, אל מקור הרצון – קל לו יותר לשוב בתשובה ולתקן את מעשיו.
זהו כוחו של חודש אלול. חוזרים אל ההתחלה, אל הרצון הראשון של הקב"ה לברוא את העולם. באותו זמן שופע מן השמים כוח מיוחד של חסד ורחמים, ולא הנהגה של דין על כל מעשה ומעשה, אלא הנהגה של אהבה, רחמים וקירבה.
וכך דרשו דורשי רשומות: אלו"ל – ראשי תיבות: "אני לדודי ודודי לי".
ישנם שני סוגים של אהבה ודאגה.
האחד – אהבת ההורים לבניהם. הם משגיחים, מקפידים ושואלים: מתי התפללת? מתי למדת? מה אכלת? כיצד נהגת? לעיתים, דווקא מתוך הדאגה והאהבה, חש הילד לחץ וחוסר חופש.
ויש אהבה מסוג אחר – אהבת הידיד. "דודי" מלשון ידיד. הידיד אינו עומד על האדם בכל פרט ואינו מקפיד על כל מעשה. הוא אוהב, מקרב, מעלים עין ומקיים קשר הבנוי על ידידות ואהבה.
זהו עניינו של חודש אלול. הקב"ה שב אל הרצון הראשון לבנות את העולם, אל הסיבות הנעלות שעל יסודן נבראה הבריאה. במשך הדורות נוספו דינים, הלכות, מנהגים ויסודות רבים, אך בחודש אלול חוזרים אל נקודת ההתחלה – אל הרצון הראשון.
לכן בחודש זה ההסתכלות על האדם היא כעל ידיד – "אני לדודי ודודי לי". זהו זמן של קִרבה, של אהבה, של חסד ושל רחמים, ללא תנאים וללא ביקורת.
משום כך, ההשגות הרוחניות שאדם יכול לזכות להן בחודש אלול הן השגות נעלות וגבוהות במיוחד. לאחר מכן נכנסים ליום הדין – יום בריאת העולם, א' בתשרי, ראש השנה.
כבר מט"ו באב מתחילה לנשב בעולם רוחו של הרצון של חודש אלול – הרצון לברוא את העולם. על האדם מוטלת החובה, רגע אחר רגע, להכניס את עצמו לאווירה, להרגשה ולהכנה הנפשית הראויה לימי הרצון של חודש אלול.
יהי רצון שהקב"ה יזכה אותנו לקיים:
"וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת."
יאשיהו יוסף