שנים רבות בכל ליל ראש השנה כשאוכלים את הסימנים, מתחדדת בדעתנו הקושיה והרצון להבין את עומק ההנהגה במשך אלפי שנים לאכול סימנים בליל ראש השנה, מה הטעם.
והנה מובא בגמרא (הוריות יב וכריתות ו): ״השתא דאמרת: סימנא מילתא היא, לעולם יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא, כרתי וסילקא ותמרי״.
וכל זה הוא משום סימנא מילתא היא, להראות שאנו בטוחים שהשם יתברך הולך להטיב עמנו. כי זו היא עבודת ראש השנה, להאמין בטובו וחסדו יתברך, עד שלגודל האמונה בחסדו הגדול אנו עושים סימנים כאילו הוא כבר דבר מוחלט אצלנו שהולך להטיב לנו בזאת השנה, ובכל דבר שאוכלים רואים בכך סימן לטוב. (ולכן נהגו אבותי ורבותי זצוק״ל לא לאכול מאכלים חריפים וחמוצים ביום ראש השנה).
והנה רבנו הרמב״ן זצוק״ל גילה דברים מפחידים, ומובא בכתבי המהר״ל (באר הגולה, הבאר השני) וזה לשונו: ודבר זה ביאר הרב הגדול הרמב״ן ז״ל המקובל האלוקי, אשר אליו לבד נגלו תעלומות חכמה וסודי התורה.
וכתב בפרשת לך לך וז״ל: ודע כל גזירת עליונים, כאשר תצא הגזירה אל פועל הדמיון, תהיה הגזירה מקימת על כל פנים. ולכך יעשו הנביאים מעשה בנבואתם, כמאמר ירמיה לברוך (ירמיה נא סג סד) והיה בכלותך וגו׳. וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת (מלכים ב י״ג טז י״ז) ויאמר אלישע ירה וגו׳. ולפיכך החזיק הקב״ה לאברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו, והבן זה היטב, עכ״ל.
והנה דברים אלו הם יסוד עצום, כי ישנם ברכות ושפע אשר נכתבו ונמצאים בשמים, אבל על האדם לעשות סימן ופועל דמיוני להוריד את השפע הזה לעולם. ועל ידי הסימנים שאנו עושים בלילות ראש השנה, פועלים פועל לשפע, למתיקות, לברכה ולשנה מבורכת.
ועל זה אומר הנביא לעם ישראל: ״וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה׳ הִיא מָעֻזְּכֶם״. הנה החדווה של הקב״ה היא על מעוזכם, וכל הבטחון שהוא יחתמינו לטובה ולברכה.
וזה היסוד של כל הימים האלו, ימי הרחמים והסליחות, להיות בסימנא טבא, ברחבות הדעת, בבטחון בהקב״ה שכל ההשפעות הנמצאות בשמים יושפעו לארץ.
וזהו אחד מהיסודות של לימוד ספר דברים בשבת קודש, דהנה ספר דברים הוא החותם של משה רבנו עם מוסר תוכחה סגולות, ותשע מאות חמישים וחמש פסוקים כנגד תשע מאות חמישים וחמש שערים, ועל ידי הלימוד בשבת קודש הקריאה מעוררת את הזמן.
וכך כל הברכות של משה רבנו מתעוררות ויורדות בימות השבוע הבא לעולם.
ע״ה יאשיהו יוסף.