רואים בפרשת קרח, שקרח ועדתו קמו כנגד משה רבנו, והמרו את פיו, חלקו עליו ברבים, וניסו לערער את מנהיגותו, במחלוקת נוראה קרעו את עם לשניים, אלו מכאן ואלו מכאן, ואש המחלוקת בוערת באמצע. התורה הקדושה מצווה אותנו להתרחק מן המחלוקת, וכל מחלוקת שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים, ואף בעלי המחלוקת ניזוקים ממחלוקתם, והרבה הרס ורוע בא לעולם מן המחלוקת.
כיצד נתרחק מן המחלוקת? מהו הדבר הגורם לאדם לעמוד ולחלוק על חבירו וללבות את אש המחלוקת?
אמרו חז"ל רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך (אבות ב' י'). וכן מצינו (ברכות כח' ע"ב), בשעה שחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לבקרו, אמרו לו: רבי, למדנו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם, ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים, וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא.
מעשה מופלא זה צריך תלמוד, בגמ' סנהדרין (סח') משמע, שאמירה זו של רבי אליעזר היתה סמוך ונראה לשעת פטירתו והסתלקותו מן העולם, בשעה שעמד להוריש צוואה רוחנית לתלמידיו ולבני דורו. ברגעי חייו האחרונים, בטרם נר ישראל יכבה, מנחיל רבי אליעזר את תמצית משנתו והשקפתו – "הזהרו בכבוד חבריכם "! רבי אליעזר מצווה את תלמידיו על הזהירות בכבוד הזולת, קודם שהוא מצווה אותם על חינוך הבנים ועבודת התפילה. ואף על פי שחינוך הבנים עומד במעלה יותר מן הכל, וכן התפילה היא מהדברים שעומדים ברומו של עולם (ברכות ו'), עם כל זאת מקדים רבי אליעזר לצוות על הזהירות מפגיעה בכבוד הזולת. ללמדנו, עד כמה גדול ונשגב ערך כבוד כל אדם באשר הוא.
יסוד המחלוקת, היא העדר הכבוד ההדדי בין אדם לזולתו, ללא כבוד הדדי, ובהעדר הערכה לזולת,
באים לידי אמירות פוגעות ולידי מעשים שפוגעים בשני, והיא יסוד למחלוקת כולה.
