״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה׳ כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה׳ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ״.
ועל פסוק זה בתהילים מובא בילקוט שמעוני (ישעיה רמז תצז) וזה דבריו: אחת שאלתי, יש לי רק מטרה אחת בעולם, אני לא נבראתי אלא לשמש את יוצרי.
והנה נבאר הדברים. ידוע שישנם שלושה ספרים: ספרי צדיקים, ספרי בינונים וספרי רשעים.
ועל האדם לדעת, כאשר הרצון שלו והדבקות שלו והמחשבה שלו היא ״אחת שאלתי״, רק דבר אחד הוא רוצה ומשתוקק ומשתדל בכל כוחו – ״שבתי בבית ה׳ כל ימי חיי״.
זה הרצון שלו הפנימי האמיתי. גם אם הוא משתדל לפרנסה וגם אם יש לו עניינים אחרים לעשות, אבל המטרה שלו היא ״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳״, הרצון שלו הוא אחד, אז מיד הוא נכתב בספר הצדיקים. אם הרצון שלו חמישים אחוז, אז נכתב בספר הבינונים. אם הרצון שלו רק לדברים בטלים, הוא נכתב בספר הרשעים.
האדם לא יודע כמה כח יש לרצון שהוא נותן בדבר לטוב ולרע. אדם שמייחל טוב לאדם מעומק הלב, וכן רבים שמייחלים לאדם טוב, בסוף יבוא לו טוב. וח״ו אדם שמייחלים לו רע ציבור רחב, בסוף קללה תחול על ראשו.
ולכן הסוד להינצל מדבר זה, לשבור את הרצונות העצמיים ושכל רצונותיו יהיו ״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳״, רק רצונות קדושים ואהבת השם, ורצון שכבוד שמים יתגלה ויתפשט בעולם.
ועל האדם לדעת, שגם אם הדברים שהוא רצה בכל ליבו לא יצאו כמו שצריך, והתפילה לא יצאה בכוונה ומושלמת, והלימוד לא היה בדביקות מספיקה, ה״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳״ זה מגן עליו, שומר עליו, כותבו בספר חיים טובים ומוביל אותו צעד אחר צעד לשלמות. ולא רק לרצון של ״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳״, אלא להגיע לקיים את ״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳״.
הנה חודש אלול מגיע בעוד ימים ספורים, ועלינו להעצים את הרצון ואת הכיסופים לקב״ה ולהמליך אותו עלינו ועל העולם, ולעבוד על עצמנו לדעת מה עיקר ומה טפל.
היצר הרע בזמנים הקדושים והמיוחדים כחודש אלול, שכל רגע הוא כאבן יקרה, מביא על האדם דברים ריקים שהאדם מעביר את דעתו בטפל, ועוזב את העיקר.
ועלינו לדעת, שכל רגע בחודש אלול ובירח האיתנים הוא בעל משמעות עצומה, וההפסד והבזבוז של הימים האלו על דברים ריקים ועל מחלוקות ושנאות, מאבדים מהאדם את הכח להגיע ל״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳״.
ואז כל השנה על פי זה מחולקת, שבורה, מלאה עליות וירידות, כי הכח המניע והמביא לספר חיים, לספר צדיקים, זה ה״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳״ במאה אחוזים – ״אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה׳ כָּל יְמֵי חַיַּי״.
נכנסים לחודש אלול ושוב השטן נלחם בכל כוחו לשבור את הדיבוק חברים, שיעורי תורה ברוב עם הדרת מלך, תפילה ברבים שעליה נאמר ״אל כביר לא ימאס תפילת רבים״, וחשים בחוש ממש שהשטן נלחם בקיבוץ תלמידי חכמים ויראי השם, ונוח לו לנצח את המערכה על ידי שבירת האחדות והביחד של התורה והתפילה.
מחויבים אנו להתפלל וללמוד על דעת המקום ועל דעת כל הקהל הקדוש, שמאוחדים גם אם יפרידו שוב. הדעה והאחדות בתפילה ובלימוד התורה צריכים להיות כחוט השני, כשרשרת שחוליה קשורה לחוליה.
היצר הרע וחילותיו נלחמים לשבור את האחדות, את האמונה, את התמימות, את ה״אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ״, ועלינו לשמור את ״וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר״ עם כוחות פנימיים חזקים של ״אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה׳״.
הקב״ה יעזור שניכנס לאלול בהכנעת הלב, ונשמע את הצעקה הקוראת לכל יהודי:
״בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם״.
ע״ה יאשיהו יוסף.