האומנות של היצר הרע להסית את האדם מהעיקר ולקחת את האדם לטפל, משום שהיצר הרע יודע שאם אנשים יתרכזו בעיקר מיד ישובו מדרכם ויעשו תשובה.
לכן כל פעם שיש זמן שהאמת נראית גלויה לעין, מיד היצר הרע עושה כל מה שאפשר להסית את האדם מהעיקר ולהיות טרוד ועסוק בטפל. ולכן אחד מן השמות של היצר הרע הוא חמסן, ודרשו רבותינו: חמסן, מלשון חמישית הטעם.
האדם רואה בעצת היצר הרע רק חמישית מהטעם של המצב האמיתי, והאדם כך שקוע בכל הדברים הלא רציניים ומניח את העיקר. ומתי שעובר הזמן המיועד לתשובה ולהתבוננות, מיד האדם מתעורר ומבין את ההפסד הגדול שהפסיד בזה ששם את כל כוחו, שכלו ומרצו במקום הלא נכון.
על האדם לברור בין העיקר לטפל, בין האמת לשקר, בין השחור ללבן, ולדעת לחשוב נכון על הדברים ולקרוא את המצב בצורה נכונה.
הנה עוד שנה מגיעה לסיומה וראש השנה ממשש ובא. עוד שנה ששום בר דעת, ככל שיהיה חכם ומשכיל, לא יכול בשכל בריא ואמיתי להסביר את כל מה שחלף ועבר על העולם בכללות ועל האדם בפרטיות.
וכשנתעמק מה יצא לנו בידינו שלנו בחלוף השנה, עם מה אנו באים ליום הדין הגדול והנורא, ההישגים הרוחניים הכלליים היו צריכים להיות הרבה מאוד יותר ממה שהעולם מחזיק בידו.
אנו נכנסים עם עולם מפורד, מסוכסך, בחוסר הבנה, בחוסר ידיעה ובחוסר ביטחון. והבלבול הזה גורר אחריו המשך של הידרדרות חמורה במצב הקיים, אחרי כל מה שהעולם עבר.
העולם היה צריך להיות במקום אחר בבין אדם לחברו ובבין אדם למקום, וזה שלא חיפשנו ומיששנו בדרכינו, אנחנו קוראים ומזמינים צרות ובעיות חדשות. וזה שאלה של ימים, שבועות, שהעולם ייכנס מדחי אל דחי, כי ברגע שנכנסים להידרדרות לתהום, אין מעצור להידרדרות ולנפילה.
אם לא נדע מיד לברר ולהבהיר את הדברים, ולדעת שהיצר שהוא חמסן ונותן לנו לראות חמישית הטעם מצליח בדרכו, אנו בפתח של עולם לא יציב ומציאות לא בריאה, שיכולה ברגע להביא את העולם לאסונות קשים ומרים. ועלינו להיות אחראים, כל אחד לעצמו ולסביבתו, ולא להתעלם, אלא לעורר את הסובבים אלינו לפני שניכנס למקום שהיציאה ממנו קשה ביותר.
על כל אדם לקבל על עצמו קבלות רוחניות, שזה הזמן לשוב אל השם ולהבין על מה כל הרעה הזאת באה לעולם.
״איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק״ – יותר דיבוק חברים, לחזק את דרך השם, לחזק את כבוד שמים, להרבות בתפילות ובצדקות ובקביעת עיתים לתורה, שכל חיינו יהיו סביב התורה הקדושה. ורק כך נמתק את הדינים וניכנס ליום הדין, שבו הכל ייבחן בשמים מהראשית, איך תיראה השנה הבאה עלינו לשלום – האם שנה מתוקנת, או ח״ו עדיין שנה שרעה רודפת רעה וצרה רודפת צרה.
חרבו של מלאך המוות עדיין שלופה. היא פעם באה בצורת מגפה, ופעם באה בצורת מלחמה, ופעם באה בצורת אסונות.
חובה עלינו למתק את הדינים ולהחזיר את חרבו של מלאך המוות לנדנה, וזה רק על ידי שנוריד רחמים מהשמים ונמתק את הדינים. כך יאמר הקב״ה: די לכל צרותינו.
המצפה לישועה,
ע״ה יאשיהו יוסף.