יש שתי הנהגות והשגות בעבודת השם. דרך אחת היא בקטנות המוחין, ודרך שניה היא
בגדלות המוחין.
ההבדל בניהם שבקטנות המוחין האדם נהיה צר במחשבה, הצינורות של השפע מצטופפות
והשפע שיורד לאדם הוא בצמצום. ויש השגה של גדלות המוחין, ואז כשהאדם בגדלות
המוחין יורד שפע לאדם וברכה וסיעתא דשמיא לאדם, והאדם מקבל אור גדול.
וכך מצאנו, שהנבואה לא שורה על אדם מתוך עצבות ורק מתוך שמחה. וכן כאשר יעקב
אבינו היה בצער על יוסף, לא זכה לרוח הקודש שתשרה עליו. וכן בכל פעם שרצו צדיקים
שתשרה שכינה עליהם, היה המנגן מנגן להם שתשרה עליהם רוח הקודש .
והנה עלינו לדעת שאנשים רבים יכולים להשיג השגות עצומות ברוחניות ובגשמיות, בפרנסה
ובכל ענין. והיצר הרע יודע שברגע שיהיו ברחבות הדעת ישיגו השגות גדולות, ולכן היצר
הרע מחזיק אותם שנים רבות בעצבות ובייאוש, כי ברגע שיצאו ממשבר נפשם ישיגו השגות
נשגבות.
ועל האדם להיות חכם, להתגבר על היצר המחזיק אותו באדיקות עם סיפורים בקטנות
הדעת. וכך ידע האדם שישנם אנשים שכל המהות של החיים שלהם להחזיק את כל סביבתם
בקטנות הדעת , כי פוחדים הם שהאחר יתפתח יותר, יכנס לשמחה.
הייאוש והקטנות של האחר נותן לאנשים מסויימים נחמ ה ממצבם העצמי, וכל גדולת נפשם
מהשפלת והוצאת חברו מאיזון וכניסתו לקטנות הדעת.
והנה ימים אלו הם ימים שעל האדם לעבוד את בוראו בגדלות הדעת , ולא להיכנס לתשובה
מעצבות וייאוש. כי תשובה מקטנות הדעת אינה כתשובה מגדלות הדעת.
על האדם לדעת שזו מלחמה שמתחילה מראשית בריאתו של האדם. הקב״ה ברא לנו
חושים, ראיה, שמיעה , טעם ריח, מישוש. אבל יש את השכל שנלחם לשלוט על החושים,
מונע מהאדם לטוב או לרע להתבונן בדבר, לשמוע דבר , להריח דבר , למשש בדבר. השכל
נהיה הבעלים של החושים, וכל עוד השכל לא מוכנע לתורה, השכל נהיה המכשול הגדול
לעליה הרוחנית של האדם.
והנה מצאנו, רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקב״ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם
תורה ומצות. והנה צריך להבין, הקב״ה הרבה תורה ומצות בשביל שהשכל יהיה זך ונקי.
השכל נמשל לחול, חול אפשר לבנות ממנו לבנה, לבנות קיר, ואפשר מצד שני לעשות ממנו
חלון. החלון הוא מחול שעבר תהליכים מורכבים עד שנהיה זך, נקי, שקוף .
כך התכלית של התורה, לקחת את השכל על ידי לימוד התורה ולהפוך את השכל לזך ונקי,
לא כחול שבונים בו לבנה, אלא כחול שיוצרים ממנו חלון.
ככל שמזככים את השכל , כך השכל נהיה עזר לאדם, ולא מעצור ומכשול .
ולכן התנא אומר, רבי חנניא בן עקשיה אומר, רצה הקב״ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה
להם תורה ומצות. התורה והמצות מזככים את האדם ומביאים את השכל להיות עזר וכח
לחושים שיש לאדם , ולא ח״ו מכשול.
ולכן כאשר האדם לומד תורה ומרבה במצות, והמצות והתורה שלומד הם לזיכוך הדעת ולא
לימוד להעשרת הידיעות בתורה , אלא לזיכוך הנשמה, אז זוכה האדם להשיג השגות גדולות
עם עזרה של השכל .
וזו העבודה של חודש אלול, לטהר את השכל שעמד וחקר ושפט וקבע ומנע והכשיל את
החושים האחרים, לעשות את המירב והמיטב. והעבודה היא להביא את השכל להיות עזר
ולא מחסום .
הקב״ה יעזרנו על דבר כבוד שמו ונזכה לתשובה של אמת.
ע״ה יאשיהו יוסף.