דבר תורה מיוחד מתוך דברי תורה שבכתב שיצאו מתחת ידו של הרה״צ רבי יואל משה פינטו שליט״א, בנו בכורו וממשיך דרכו של כ״ק האדמו״ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט״א. יום ראשון ה אדר תשפ״ו.
אי אפשר לצאת מהרגל שלילי בתהליך אלא רק בהחלטה חד משמעית
כמעט כל אדם על פני האדמה סובל מאיזה שהיא התמכרות. כל מעשה שהאדם שב ועושה אותו פעם אחר פעם ללא שהוא באמת רוצה בו נקרא "התמכרות", שהרי הוא יודע שעשיית דבר זה גורמת לו נזק וצער ואינו מסוגל לשלוט על עצמו להימנע מעשייתו, והסיבה לכך, כי הוא "התמכר" לעשיית מעשה זה ואינו יכול בלעדיו.
ועל פי השֵכל האנושי אין לדבר זה הסבר הגיוני, שהרי הכוח המולך והשולט באדם הוא השֵכל, השֵכל שולט שליטה מלאה על כל איברי האדם והם עושים את רצונו ללא שום התנגדות. אדם יושב בביתו ורוצה לצאת אל הגינה הקרובה כדי להתרענן, אם השֵכל כך החליט, ללא שום מחשבה נוספת הגוף יפעל מיד את כל הפעולות הנצרכות כדי ללכת אל הגינה, הגוף יקום מהכיסא, יצעד אל הדלת, יפתח אותה, הרגלים יעשו אלפי צעדים עד לגינה, הגוף יזוז אל הכיוונים הנכונים, כל זה רק בשביל למלאות את פקודת השכל להגיע אל הגינה.
אך משום מה, בתחום ההתמכרויות הדבר שונה לגמרי, אדם יכול לדעת עשרות עבודות מדעיות בדוקות ומנוסות שמוכיחות למעלה מכל ספק שהדבר שהאדם התמכר אליו גורם לו נזק, החברה זועקת לאדם "תפסיק! אתה הורס את חייך", האדם מאבד עוד ועוד דברים טובים, ועדיין אינו מצליח להיגמל מההרגל הרע.
אך למרות שאין לענין ה"התמכרות" הסבר שכלי, קיים הסבר רוחני ותורני שמסביר את הדבר על בוריו. מרגע שאדם בוחר לעשות מעשה מסוים, הוא כבר אינו שליט בעצמו על רצונותיו, אלא הוא נשלט על ידי אחד משני יצריו: יצר טוב ויצר הרע. באדם קיימים שני יצרים שכל אחד מהם משכנע את האדם לקבל עליו את המלוכה שלו, ואם האדם בוחר במעשים טובים הוא נמצא ברשותו של היצר הטוב, ואז מתעוררים בלבו רצונות טובים ומועילים והיצר הטוב מגן על האדם מפני היצר הרע, אולם אם אדם נשמע לקולו של יצר הרע ובוחר לעשות מעשים שאינם טובים, הוא נכנס לתוך רשותו של היצר הרע ומתעוררים בו רצונות לעשות דברים אסורים, ואל אוזניו לא מגיעות קריאותיו של היצר הטוב, כי היצר הרע חוסם את שערי ממלכתו כדי שהאדם לא ישמע אותם.
וזה בדיוק כמו בחירות דמוקרטיות שמתקיימות בכל מדינה, שאחת לכמה שנים מתקיימות בחירות, ומעומדים שונים לראשות הממשלה מבקשים את תמיכת הבוחר בהם, ומרגע שהבוחר בחר בהם הם האדונים עליו, הם יחליטו מה יקרה במדינה ואיך יראו חייו, ומעתה אין הבוחר יכול להחליט כלום כי הוא כבר בחר במי שיקבל עבורו את ההחלטות. כך האדם בוחר ברשות איזה יצר הוא יהיה, ומאותו רגע שבחר, היצר שולט על האדם. ולכן לא משנה כמה האדם יסביר לעצמו שהדבר השלילי הוא שלילי, ולא משנה כמה מחקרים אדם יקרא וכמה שכנועים הוא ישוכנע, הוא לא יצליח לצאת ממאסר היצר, כי הוא כבר כבול תחת רשות יצר הרע.
היצר הרע אינו יכול להשתנות וכך מי שנמצא ברשותו לא יכול להשתנות על ידי מחשבה
אך כמובן שיש לאדם תקווה לצאת מרשות היצר הרע ולהיות חופשי מתאוותיו, אך לא בצורה בה האדם חושב שהוא ייצא מהיצר הרע על ידי הבנה כמה רעים ונוראים מעשיו, כי זה לא יועיל במהומה, וכמה שאדם יעשה חשבון נפש ויחשוב כמה מעשיו גרועים זה לא יוביל אותו להשתנות לטובה.
והטעם, כי כל זמן שהאדם נמצא ברשותו של היצר הרע ממילא כללי החיים של היצר הרע חלים עליו כיון שהוא נמצא ברשותו, וברור לגמרי שאין ליצר הרע את יכולת החשיבה הבריאה ואת היכולת לעשות מעשה טוב בעקבות הבנה שהוא טוב, כי אם היתה ליצר הרע את היכולת לחשוב מי הוא ומה הם מעשיו, מיד היה פוסק מלקיים את תפקידו להיות 'יצר הרע', שהרי תפקידו הוא לחפש אנשים שחייהם מושלמים והעתיד מזהיר וזוהר עבורם, ולהתחיל לבלבל אותם ולגרום להם לאבד את כל מה שיש להם.
בני האדם שונאים את היצר הרע על ההונאות והשקרים שהוא מעולל להם, הקב"ה מתעב אותו כי הוא מחטיא את בני העולם, וגם ליצר הרע עצמו אין שום רווח אמיתי ממעשיו, כי לעתיד לבוא בימות המשיח, ישחט אותו הקב"ה ויהרוג אותו, ולכן ללא ספק אם היתה ליצר הרע את יכולת המחשבה והסקת המסקנות והשינוי בעקבותיהם, הוא לא היה נשאר בתפקידו אפילו רגע אחד.
אבל היצר הרע הוא הכרחי לעולם, והקב"ה רוצה שעד ימות המשיח הוא ימלא את תפקידו, ולכן הקב"ה עקר ממנו את יכולת המחשבה הבריאה, ובוודאי את היכולת להשתנות בעקבות מחשבה. ולכן אין שום סיכוי לאדם שנמצא ברשותו לחשוב ולהתעמק במעשיו הרעים ולתכנן תוכנית יציאה מסודרת. אלא רק בהחלטה של רגע אחד שאדם מחליט ואומר לעצמו "לא עוד!", אני לא אהיה עוד עבד ליצר הרע, אני קם ויוצא מרשותו של יצר הרע ועובר לרשות יצר הטוב, רק כך אפשר לנצחו.
ועל פי הדברים הללו נבין את מילות קודשו של הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" (פרק ג) שכתב, שכל זמן שאדם נמצא ברשותו של היצר הרע הוא לא יכול לעשות חשבון נפש ולראות בצורה אמיתיתאת מעשיו, וכך הם דברי קודשו: "כי מי שהוא עדיין חבוש במאסר יצרו, אין עיניו רואות האמת הזאת (עשיית חשבון נפש), ואינו יכול להכירה, כי היצר מסמא את עיניו ממש".