דברי תורה מפי כ״ק האדמו״ר רבי יאשיהו פינטו שליט״א • יום חמישי ב׳ אדר תשפ״ו:
״בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמׇלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכׇל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו״
הגמרא (מגילה יב) מקשה, מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה. ומתרצת, מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, ע״כ.
והנה חז"ל אומרים לנו שבאותה סעודה הכל היה כשר, לעשות כרצון איש ואיש. הכל היה על פי רצונו של אדם והכל היה בכשרות המהודרת ביותר. ואם כן, מדוע להגיע למצב כל כך קשה, להיגזר עליהם כליה לכל עם ישראל.
והנה פה נכנסים לעולם שלם, שחייב האדם לדעת ולחיות אותו בהבנה יום יומית ובחייו. ונבאר הדברים בכמה דעות של רבותינו ואבותינו הקדושים. דעת מור זקני רבי יעקב אבוחצירא זצוק״ל היא, כאשר האדם עושה עבירה או אפילו לא עבירה אלא מעשה שגורם קיטרוג, פוגם הוא בעולמות העליונים וחוסם את צינורות השפע היורדים לעולם, ופוגם בעשר ספירות שדרכם הכל יורד לעולם.
וכך נוצר שנעצרת לאדם הפרנסה או דבר אחר שלא כראוי קרה לו. הקיטרוג שנוצר או העבירה שעבר גורמת פגם למעלה ובצינורות המורידים את השפע, וכך למטה נגרם מחסור וצער וקושי לאדם.
דעה שניה של רבנו ה״אור החיים״ הקדוש זצוק״ל, שהקיטרוג שנגרם על האדם או עבירה שהאדם עושה, גורמת לכח הרע להתחזק בעולם. וכך יש כח של קדושה וכח של הס״מ, וכאשר האדם עושה רע, כח הס״מ מתחזק בעולם וכח הטוב יורד, ואז רע בא לאדם.
והנה צריך האדם להיזהר זהירות גדולה ולדעת, שכמו שבחיי היום יום יש דברים שאין בהם טעויות, והטעות פירושה נזק וחורבן גדול, ואף יכול לקפח את חייו. ולכן האדם ניזהר ונשמר על ילדיו הקטנים מה אוכלים ואיך חוצים את הכביש. וכך האדם ניזהר ונשמר על פרנסתו, כך צריך האדם לדעת שמלכות שמים כך היא.
כאשר האדם לפי מור זקני זצוק״ל פוגם, חוטא, מקלקל, הצינורות מתקלקלים והשפע נחסם ואז הצרות והבעיות מגיעות אליו. כי הכל קשור לשפע היורד מהשמים, על ידי הספירות ועל ידי צינורות השפע. ומעשי האדם פוגמים ומזיקים היזק גדול, וכל פגם וכל קיטרוג פוגם בדבר אחר בשפע האלוקי.
ולפי רבנו ה״אור החיים״ הקדוש, הפגם שעשית פה מחזק את כח הרע על האדם, וכח הסטרא אחרא מתחזק ודברים רעים וקשים יכולים לבוא ולהיגרם לאדם.
והנה בסעודת אחשורוש לא היה עוון ממשי שבני ישראל עשו. הכל היה כשר כרצון איש ואיש, אבל נוצר ונברא שם קיטרוג קשה ביותר. הנה אחשורוש ידע מדברי הנביאים בחורבן הבית הראשון, שהגלות תיתארך שבעים שנה, ואחרי שבעים שנה יגאלו בני ישראל.
והנה כל המגילה היתה במשך שתים עשרה שנים. אחשורוש המתין וחיכה שתים עשרה שנים שזמן השבעים שנה יחלפו ויעברו, ואז כשעברו השבעים שנה על פי חשבונו, הוא חשב שזהו, נגמרה המציאות של עם ישראל, ועם ישראל נהייה חלק מהעם הפרסי.
וכן יש לכל אחד מנהגים, תרבויות, רצונות. כן, יתנו להם אוכל כשר, אבל הוא נהיה הבעל הבית של עם ישראל, ונגמרה התקוה לחזרה לארץ ישראל, ומלכותו תיכון לנצח. ולכן עשה סעודה גדולה, הוציא את בגדי הכהן גדול, וכל עצם הסעודה הזאת היתה סעודה שאנחנו נאמנים למלכות אחשורוש, אנחנו מקבלים אותה. ודאי יהודים כשרים, מקפידים על התורה, לומדים תורה, אוכלים כשר. אבל אנחנו חלק מהתרבות, חלק מממלכת אחשורוש.
ופה נוצר קיטרוג קשה. אפילו שאין מעשה, לא חטאו בכלום, אבל הקיטרוג נוצר לפי מור זקני, נפגמו צינורות השפע, נפגם בשמים דבר עמוק, ואז התחילו לבוא הצרות והבעיות. ולפי ה״אור החיים״ הס״מ קיבל כח. התחיל להתחזק כוחו והתחילו את כל גזירות המן.
הנה האדם יכול לחיות, ולהיות מקיים מצות קלה כבחמורה, ולהיות בטוח בעצמו שהכל טוב אצלו. אבל בקיטרוג או במעשה שעושה פגם בצינורות השפע או נתן כח לס״מ ואז מתחילים אצלו קשיים, צרות ובעיות.
וזה לא חייב להיות במעשה רע מאוד, זה יכול להתחיל מסעודה כשרה שאדם יושב ואוכל בה, אבל באותה סעודה, באותו שולחן ישבו אנשים שגם אם אתה לא חושב כמוהם ולא מקבל את דעתם ואת רשעותם, אבל אתה שם עם כל ההיתרים שיש לך, אתה נהיה חלק מדבר רע ופגמת בצינורות או הגדלת את כח הס״מ בעולם, ואז צרה ויגון אמצא, ובא מלך רשע.
וזה לא חייב להיות מלך, אלא צרה ובעיה קשה שח״ו גוזרת שמד, הרס של משפחה, של פרנסה ח״ו או של דברים קשים. האדם יאמר, הכל בסדר אצלי ולא עשיתי כלום. אבל זה עמוק מזה, גרמת קילקול בצינורות השפע או חיזקת את כח הס״מ בעולם.
כאשר האדם יחדד דבר זה בחייו ויחיה על היסוד הזה, שזה לא חייב להיות עבירה קשה, אלא גם סעודה כשרה יכולה להגיע עד גזרה של כליה. האדם יכנס לחשבון נפש עמוק וחזק, וידקדק במעשיו.
הנה אנחנו בעולם השיכלי של ימינו, רואים הכל שיכלי. מותר, אסור, שחור, לבן. ומנהלים דין ודברים והיתרים ואיסורים עם הקב״ה. אבל איבדנו באורך הגלות את היסוד החשוב והגדול הזה, שבכל הדורות הקדומים שמרו וניזהרו ממנו מאוד. ולכן בעוונות, חדשים לבקרים, העולם וכן אנשים נכנסים למצבים שלא מבינים על מה עשה לנו השם את הדברים האלו. אנשים איבדו את ההבנה האמיתית.
והנה בזוהר הקדוש מצאנו דברים קשים, שממעשי האדם נבראת רוח רעה, שעומדת ורוצה לנקום באדם שיצר אותה. הזוהר בפרשת פקודי, רבי שמעון בר יוחאי היה מהלך בדרך עם החברים, וראה רוח אחת עומדת ואינה נכנסת למקומה. אמר לחברים, הרוח הזו היתה מציאות שנבראה ממעשה רע של אדם. שאל רבי שמעון בר יוחאי את הרוח, ממה נוצרת. ענתה לו הרוח, מדיבור של אותו אדם.
הנה דעת הזוהר הקדוש, שבמעשה רע שאדם עושה ואפילו דיבור, האדם יוצר ובורא רוח רעה, שאותה רוח עומדת ומצפה לזמן שתבוא ותזיק לאדם. וזה יכול לקרות לאדם, שפתאום ביום אחד אדם מתחיל לרדוף אותו בלי סיבה או צרה מתפתחת אצלו, והוא לא מבין ממה ועל מה.
אתה בראת כח רע, הוא ממתין לזמן ובא ומתעבר באדם ונכנס בו ומתחיל להזיק ולהצר לך. וכך דברי הזוהר הקדוש, כאשר האדם עושה מעשה טוב, מתלבש בלבוש רוחני, לבוש אור עליון. ואם פוגם ועושה מעשה רע, לובש דין. וכאשר האדם מחזיר את נשמתו, באים המעשים הטובים והרעים בלבושים שהוא יצר וברא בעולם.
והנה מצאנו במעשה של אחאב ונבות היזרעאלי ״כִּי אֲדַבֵּר אֶל נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי וָאֹמַר לוֹ תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ בְּכֶסֶף אוֹ אִם חָפֵץ אַתָּה אֶתְּנָה לְךָ כֶרֶם תַּחְתָּיו. וַיֹּאמֶר, לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת כַּרְמִי: וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי: וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמו…״ אחאב חומד את כרמו של נבות היזרעאלי. אשתו איזבל שולחת עדי שקר והורגים את נבות ולוקחים את כרמו. הקב״ה שולח את אליהו הנביא לומר לנבות ״כֹּה אָמַר ה׳ הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ ?וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה׳ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה: הִנְנִי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ…״
וכך היה, אחרי זמן יצאו למלחמה. ולשון הנביא, ״וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל״ ועל זה דורשים רבותינו, אין לתומו. אין דברים תמימים.
והזוהר הקדוש מבאר, שהדם, הנשמה של נבות עמדה בשמים וקיטרגה ולא הרפתה על המעשה הרע שעשו אחאב ואשתו.
ומצד שני אומרים רבותינו, שעם כל הרע שעשה אחאב, היה לו זכות שהיה מכבד תלמידי חכמים, וזה נגרר זמן שהיה חשבון שמים, אבל בסוף הרצח שרצחו את אחאב הכריע, והנשמה שלו גרמה ״וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ״ דבר לא הגיוני. אחאב היה מוגן, חזק עם שמירה ושריון גדול. אבל לתומו, במקרה החץ נכנס בין השריון ומת.
כפי מה שהורג כאשר האדם גונב, משקר, חוטא. לפי דברי הזוהר הקדוש נברא רוח רעה, שלא מניחה וממתינה, וכאשר בא קיטרוג אחד, המלאכים והרוחות הרעות שאדם ברא במעשיו הרעים, מקבלים ברגע אחד אישור לצאת ולפעול.
והנה הגמרא (ראש השנה ט״ז) אומרת: ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם, אלו הן: קיר נטוי ועיון תפילה ומוסר דין על חבירו.
הנה ח״ו כאשר יש מלאכים שברא האדם ממעשיו הרעים, גם אם הם לא בתוך פעולה שמזיקים לאדם והם רק עומדים וממתינים, כאשר האדם תחת קיר נטוי בזמן סכנה, אז כל המלאכים האלו הרעים מתעוררים.
ולכן אסור להכניס האדם את עצמו למקום סכנה, כי מחייה ומעורר את המלאכים הרעים שברא. וכן עיון תפילה, כאשר האדם מבקש דבר ומתפלל ומעיין ואומר התפללתי, עדין לא נעניתי. עשיתי, עדין לא נעניתי, גורם לעורר את המלאכים הרעים שברא. וכן המוסר דין על חברו לשמים. מסרת דין, אז הכוחות הרעים שבראת באים ומבקשים מה׳ עם הדברים הרעים שעדין פתוחים אצלך.
והנה יזהר האדם זהירות גדולה לא לפתוח את מידת הדין גם בקיטרוג גם בסעודה שכשרה כסעודת אחשורוש. משום שמקלקל הצינורות וההשפעות או מחזק הס״מ בעולם או כדברי הזוהר הקדוש, בורא מלאך רע שאורב לו בדרך.
וגם אם יש לו מעשים טובים בין הדברים, הרוח הרעה מוצאת מקום להיכנס. ויזהר בזמן סכנה ביותר, לא להיכנס לשם. וכן עיון תפילה. אתה מתפלל, תניח בידי שמים. אל תעיין ותעשה חשבונות עם הקב״ה, וכן תיזהר למסור דין על חברך לשמים.
הנה בפורים זה זמן שעם ישראל הגיע לכליה, על קיטרוג בלי עבירה. ועד שעמדו ועשו תשובה וצמו, הורידו את הגזירה.
האדם חייב להיזהר מפה ולהבא על מעשיו ועל קיטרוגים, גם אם בלי מעשים, ולעשות חשבון נפש לתקן את הדברים שבעבר ברא מלאכים רעים.
הקב״ה יזכה אותנו להידבק בקודש בדרך האמת והקדושה, ונזכה לגאולה שלמה.
ע״ה יאשיהו יוסף.