ישנה קושיה חזקה ביותר על הגמרא במסכת ברכות דף ה' וכך לשון הגמרא: אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפילתי שתיהיה סמוכה למיטתי ועל מיטתי שתיהיה נתונה בין צפון לדרום.
והנה דברים אלו לא מובנים בכלל, מדוע צריך להתפלל ולהצטער על שני דברים אלו, זה דבר שביכולתו לעשות, תפילתי סמוך למיטתי הפירוש הוא לקרוא קריאת שמע ותפילה לפני השינה, זה דבר פשוט שביד האדם לפני השנה לקרוא קריאת שמע ולהתפלל, לא צריך על זה כל כך תפילות כל חייו. ודבר שני שהמיטה תיהיה מונחת בין צפון לדרום, זה ביד האדם לסדר את המיטה שלו בחדר שינה שלו איך שרוצה, מדוע צריך כל חייו להתפלל על שני הדברים האלו שהם בידי האדם בלי שום טירחה והשתדלות גדולה?.
אלא אפשר לבאר ולומר, הנה ישנם שני זמנים ביומו של האדם, זמן אחד כשהאדם עומד להתפלל, כפי שהתורה מבקשת מאיתנו להתפלל, באימה וחרדה, בהכנעת הלב, כעבד לפני המלך, זה זמן אחד. ויש זמן שני כאשר האדם עומד בזמן שינה שצריך לישון, שם הרבה מן העולם מתנהגים בצורה הפוכה מזמן התפילה, בקלות ראש או ח"ו בירידה הרבה יותר גדולה מזה. וזו הייתה תפילתו של אבא בנימין שכל ימיו התפלל שזמן השינה שנכנס למיטתו יהיה כזמן שעומד לתפילה, באימה וחרדה, ביראה ובכבוד לבוראו ולא בגסות וקלות ראש.
וידוע דברי רבנו האר"י הקדוש, שבזמן אחד כשקם ממיטתו מהשינה אמר לתלמידיו שהשיג בשינה הזאת סודות תורה יותר מאם היה לומד מאה שנים ברציפות לא היה משיג את ההשגות האלו. ולכן ישתדל האדם להתפלל על עצמו ולקיים את דברי אבא בנימין שזמן השינה תיהיה בצניעות, בקדושה, ברוממות גדולה כשעת התפילה.
והשולחן ערוך פוסק לנו הלכות איך לשכב במיטה, על איזה צד וכו', משום שהלילה הוא השורש של היום הבא ומי שנוהג בגסות ובקלות ראש מושפע לכל היום להתדרדרות וירידה גדולה ביותר. ועל אותה הדרך ממשיך אבא בינימין ואומר ומיטתי תיהיה מונחת בין צפון לדרום ואפשר לפרש ולומר, צפון מסמן על עושר, כדברי חז"ל: הרוצה להעשיר יצפין ודרום מסמן על חכמה, על התורה הקדושה. והנה נתבונן ונראה אנשים קמים בבקר מוקדם ורצים לפרנסה ומשתדלים בכל הכח ועל לימוד התורה הקדושה ולקום להתפלל קשה לאדם. ועל זה מתפלל אבא בינימין שהמיטה כשקם מהמיטה יהיה בין צפון לדרום כמו שקם לצפון לפרנסה ורץ מהר לא הפסיד את הכסף שיכול להרויח, כך נרוץ להתפלל ולתורה הקדושה.
וזה עומק דברי התורה הקדושה "עורי צפון", כשקם בבקר יקום בריצה כמו שהולך לצפון, לכסף ולזהב, אך כך יעשה "ובואי תימן" כשהולך לחכמה לתורה שזה הדרום.
