חזון יאשיהו – ט בטבת תשע״ו
ערב תענית עשרה בטבת הגמרא, במסכת ראש השנה דף י״ח אומרת: כה אמר ה׳ צום הרביעי וגו׳ וצום העשירי אמר רבי עקיבא צום העשירי זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר ויהי דבר ה׳ אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש וכו׳ כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה, סמך מלך בבל על ירושלים וגו׳ והנה צום עשרה בטבת מהצומות החמורים ביותר והוא צום שאינו נדחה כשאר צומות וכובד ומשקלו כבד וחמור.
והנה שנתבונן על מה הצום? נראה שביום זה התחיל המצור על ירושלים והמצור לקח שנתיים וחצי עד שהופקעה העיר, לאחר שנתיים וחצי ונקשה, מדוע הצום עשרה בטבת חמור כל כך, על תחילת המצור? הרי בני ישראל חיו בתוך העיר הנצורה עוד שנתיים וחצי, מה הזעזוע הגדול על תחילת המצור? אלא צריך להבין יסוד גדול, כשמתחילה בעיה לאדם היא מתחילה בדבר קטן ומי שחכם ומזהה את הבעיה מייד, חייב לעשות כל שביכולתו לפתור את הבעיה ומי שמזלזל בבעיה קטנה שמתחילה, גורם אסון לעצמו וחורבן, משום שבעיה ואפילו הקטנה ביותר שלא מטופלת, מגיעה לחורבן. שהתחיל המצור על ירושלים, היה לעם ישראל שנתיים וחצי לשוב בתשובה ולהעביר את רוע הגזירה, ומה קרה בתוך בני ישראל? מחלוקת, ויכוחים להגיב, להילחם, לשתוק, במקום לחלות את הזמן בהרס עצמי, היו צריכים לשוב בתשובה ולהתקרב לקב״ה ולכן, יום זה של עשרה בטבת הוא סמל של הזנחה, מסימן מובהק של תחילת החורבן ולכן נהיה מהצומות הכבדים והקשים. ובכדי לתקן עיוות זה ולהשלים את דברי רבותינו: דור שלא נבנה בו בית המקדש כמו שנחרב בו.
ונשתדל בכל כוחנו להילחם עם הכוח הרע, הנמצא בתוך כל יהודי ויהודי, והוא כוח המחלוקת שבליבות בני ישראל וידועים דברי הגמרא במסכת סנדרין ל״ז: תניא רבי יהודה אומר דור שבין דוד בא בו בת הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן יאשם ואנשי גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת הסופרים תסרח ויראי חטא ימאסו ופני הדור כפני הכלב והאמת נעדרת מהי ותהיה האמת נעדרת אמרי דביא רב מלמד שנעשת עדרים עדרים והולכת לה על כן ופרשו המפרשים האמת נעדרת שבעם ישראל יהיו עדרים עדרים, קבוצות קבוצות, בכל קבוצה מסתגרת בשלה ומתעקשת על דרכיה שאם אמת והדרכים השנים של חבריהם אינם אמת אך זוהי עצת היצר הרע והחורבן הגדול משום שבעם ישראל יש י״ב שבטים, בכל שבט יש את עבודת ה׳ שלו, בקרבת הלב לדרך אחרת, אך הלב צריך להיות מאוחד בן כלל עם ישראל ולא שהמחלוקת העניינית על דרך ה׳ תעיב על האחדות בעם ישראל. כך מצאנו במחלוקת הגדולה ביותר, בזמן התנאים, בית שמאי ובית הלל אפילו שחלקו בכל עניין, שהיו יוצאים מבית המדרש, היו מתחתנים בניהם והמחלקות על דבר ה׳ לא העיבה על היחסים האישיים בניהם והיסוד הוא לראות בעין טובה את האחרים ואפילו שאינם הולכים כשיטתו. וכך מובא בתפילת רבינו אלימלך ותצילנו מקנאת איש מרעהו ולא יעלה קנאת אדם על ליבנו ולא קינאת ליבנו על אחרים אדרבא ותן בליבנו, שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרנו ושנדבר כל אחד מעלת חברנו ולא חסרנו ואל יעלה בליבנו, שום שנאה מאחד על חברו חלילה וצריכים לדעת שלא רק בעניינים של דעות היצר הרע מכניס שנאה ומחלוקות, אלא גם בעניינים שהם טבע בנימוסי העולם גם שם נכנס כוח המחלוקת וכמו שמובא בגמרא בסוטה מ״ט בעיר בתא דמשיחתא חוצפה יסגא ויוקר יאמיר וגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפוך למינות ואין תוכחה ובית ועד וכו׳ נערים פני זקן ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים ובן מנוול אב ובת קמה באמא, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי בתו ופני הדור כפני הכלב ובן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להישען, אלא על אבינו שבשמים.
והנה, שאחד מעקרוני הנסיונות וכוח הסטרא אחרא בעיקבתא דמשיחתא יהיה להרבות מחלוקת בישראל בכלל ובפרט בין איש לרעהו ובכל חבורא ואפילו בין בת לאמא וזהו הנסיון הקשה ביותר בדור זה, נסיון המחלוקות הקבוצות והחבורות ולכן בביאת המשיח הקב״ה יקדים את אליהו הנביא ומדוע יקדים אותו? בכדי להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לישר את המחלוקות והשנאות בליבות האדם. וידע האדם, שכוח המחלוקת מפותח בעם ישראל יותר מאומות העולם ומדוע? הקב״ה ברא בקרבנו את כוח המחלוקת לחלוק על שונאי ה׳ ולהתקוטט ולהילחם על הצרים עלינו לרעה, אבל בעוונות הרבים, אנשים לוקחים את הכוח הזה ובמקום להלחם עם אויבי ה׳, עם רודפי התורה, עם רודפי הצדיקים, חולקים ונלחמים בתוכנו וכאשר האדם שולט על עצמו ומרגיע את יצרו ומכבה את אש המחלוקת, מקרב הוא את הגאולה וסולל הוא את הדרך ל-״הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא״.
והנה בערב עשרה בטבת כשמכינים אנו את עצמנו לצום ומתבוננים על הטעויות שעשו אבותינו נלמד אנו להתבונן בסימנים הממששים ובאים ומכל סימן הבא על אדם, מייד יפשפש במעשיו וכן, ביום התענית, יכוון האדם שחוץ מאסון הגדול אשר קרה במצור על ירושלים, דבר חמור קרה בח׳ בטבת, כמו שמובא בגמרא מסכת מגילה דף ט׳ מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסם בשבעים ושניים בתים וביקש מהם להעתיק את התורה מלשון הקודש, ליוונית וחושך שלושה ימים ירד לעולם, על הפגיעה בטהרת הקודש של תורתנו הקדושה.
יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימנו ושנזכה לראות בשוב ה׳ לציון!
