בגמרא מסופר על רב עיליש, שנכלא בבית האסורים, ועמו ישב נכרי אחד, שידע את שפת החיות, לפתע הופיע עורב בחלון הכלא והחל לקרוא בצורה מוזרה, שאל רב עיליש את הנכרי שישב עמו, מה אומר העורב ? השיב הנכרי שהעורב קורא עיליש ברח, עיליש ברח, גם בתורה אפשר להזכר בסיפור האתון של בלעם, שפצתה את פיה שפת החיות, ואף לימד את אחד מתלמידיו כללים בשפה הזו. מכל המובאות הללו נראה בבירור כי לחיות יש שפה משלהן, דיבור מיוחד שגם אם הוא נשמע לנו מונוטוני, או חסר כל חשיבות, עבורן מדובר בשפה של ממש עשירה במילים ובמשמעויות.
אחת החיות הפחות ידידותיות היא הצרצר, מהות שמו היא משום צירצוריו הבלתי פוסקים , אך כל צרצר מפיק קולות שונים לגמרי מרעהו, ויותר מכך, הוא אינו חוזר על אף צירצור פעמיים, מדענים גילו כי כל צירצור הוא סימפוניה ארוכה שלכל אחת יש משמעות שונה לגמרי, אם לאזהרה או להזמנה לארוחת ערב ידידותית.
קירקור הצפרדעים הנשמע כתקליט החוזר על עצמו, מורכב מאלפי קולות שונים, מדען מאוניברסיטת טקסס גילה, כי צפרדעים מסויימות מגיבות לקולות של בני מינן בלבד, הוא הקליט קולות מסוג אחד והשמיע אותם לצפרדעים ואכן הן קיפצו אל ההקלטה במהירות. גם צפרדעים בודדות שלא שמעו מעולם קולות כאלו, נמשכו בטבעיות אל אותם הקולות.
יתושים מסוגלים לזהות את חבריהם ממרחקים של מאות מטרים, הם מקישים בכנפיהם באויר במהירות רבה והתהודה היחודית שנשמעת מגיעה עד חבריהם היתושים.
