נולד בכ"ט תמוז ה'תרפ"ד בירושלים (ישראל).
למד בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. כאשר ר' אליעזר סילבר. אשר היה ידוע בשאלותיו המעמיקות ביקר בישיבה, העלה שאלה בטהרות בעניין שאינו מסדר הלימודים בישיבה.
התלמיד בן ציון אבא שאול קם להשיב ור' אליעזר דחה את סברותיו והוסיף להקשות, אך ר' בן ציון שטח בפניו סברה ישרה שהותירה את ר' אליעזר נדהם ובתום השיעור כאשר ליווה אותו ראש הישיבה (ר' עזרא עטייה) פנה אליו ר' אליעזר ואמר כי את אותה שאלה שאל את ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק (בעל ה"אור שמח") ולאחר דקות ארוכות של הרהור השיב בדיוק את אותה תשובה ששמע כעת מהתלמיד בן ציון אבא שאול.
נשא לאישה את בתו של ראש ישיבת המקובלים "אמת ושלום" והתגורר בשכונת 'בית ישראל' בירושלים, נהג להתפלל בבית כנסת חב"ד 'בית יוסף' ולמד בצוותא עם ר' שבתאי אטון.
לאחר פטירת ר' עזרא עטייה, נתמנה לראש ישיבת "פורת יוסף" יחד עם ר' יהודה צדקה. התנזר מפעילות ציבורית מלבד ענייני חינוך ילדי ישראל ופעל לייסוד תלמודי תורה על טהרת הקודש. שקד על לימוד התורה בעיון ובעמקות, כל יום מסר שיעורי תורה ברבים ובשעות הערב עסק בלימוד תורת הנסתר. נודע בטוב לבו, ענוותן הבקי בכל הש"ס ופוסקים, טור, בית יוסף, רמב"ם, שולחן ערוך ונושאי כליו.
בשנת ה'תשמ"ג חלה ומאז סבל ייסורים קשים. בכל עת שנתקף ייסורים ביקש את בנו לקרוא לו פרקי משניות, ביום שני לפנות בוקר שנת ה'תשנ"ח השיב את נשמתו ליוצרה והלווייתו יצאה מישיבת "פורת יוסף".
