הגמרא במסכת (ברכות דף נ"ח) אומרת: הרואה את חברו אחרי שתיים עשרה חודשים מברך ברוך מחיה המתים בשם ומלכות.
המהרש"א שם מסביר שהסיבה שצריך לברך מחיה המתים בשם ומלכות כי בוודאי בשתיים עשרה חודש שעברו על חברו עבר בתוכם יום הדין ראש השנה ויום הכיפורים וניצל ונשאר חי, לכן מברך עליו בשם ומלכות שניצל מהדין של ראש השנה ונשאר בחיים.
ומסביר רבנו אליעזר פאפו שיראת ה' אי אפשר לקבל אותם בפתאומיות ביום ראש השנה, צריך להחדיר אותה בלב במשך כל ימות חודש אלול, משום שאדם לא יכול להכנס פתאום לראש השנה ולהיות ירא מיום הדין, זו עבודה של בניה בימי חודש אלול. ולכן עבודת חודש אלול להכניס בלב יראה וביום ראש השנה עיצומו של יום מוסיף בלב האדם עוד יראה וחרדה מיום הדין וזה הכח לכל ימות השנה שיראת ה' תיהיה בלבו.
נחזק בלבנו כל דבר אשר יעורר את יראת ה' ואהבת ה' בימים אלו ובכח אותו צדיק רבנו אליעזר פאפו, אשר מקפידים אנו ללמוד וללמד מתורתו ולהשתטח על קברו בירח האיתנים, נזכה ליראת ה' ולאהבת ה'. וכך נזכה להתבשר בשורות טובות ולסיעתא דשמיא גדולה
