ערב שבת קודש פרשת משפטים ופרשת שקלים,
הנה זכינו לעלות לציון הקדוש של רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל, אשר בכל תפוצות ישראל קדוש יאמר לו, והמסורת מאבותינו הקדושים שכוחו של רבי עמרם שריר ובריר וקיים, ושמו היה שגור בפי אבותי הקדושים. וכשהיו באים תלמידיהם לשפוך את תחינתם לפני אבותי, במחלות וצרות אשר פקדו את קהל עדתם, ציוו עליהם לעלות לציון רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל, ובכח התפילה על קברו מתעוררת מידת הרחמים בשמים.
והנה גם אנו ראינו ישועות מכוחו הרם והנישא, בע"ה נדרי לה' אשלם. בכח אותו צדיק יושפע שפע רב על כלל עם ישראל, ועל קהילתנו הקדושה "שובה ישראל", ונזכה לתקן עולם במלכות שדי, ושתרבה האמונה התמימה והקב"ה יצילנו מן הטועים.
הנה חשבנו ברגעים אלו, לפני ההשתטחות על ציון הקדוש של רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל, לחזק את עצמנו לעורר רחמים בשמים ולכתוב ולדבר בעניין עשרה הרוגי מלכות. וידוע אשר מקובל בידינו מאבותינו ורבותינו הקדושים זצוק"ל, שבכל דור ישנם צדיקים שהם בגדר אברהם אבינו בעלי מידת חסד, יצחק אבינו שהם בעלי גבורה, יעקב אבינו שהם משורש תפארת. וכן בכל דור, יש כעין עשרה צדיקים שהם כעין עשרה הרוגי מלכות שסובלים ומצטערים בידי המלכות, לתקן את שורש עוון מכירת יוסף.
והנה בענין מכירת יוסף, רבו דברי רבותינו הקדושים לבאר מדוע היו צריכים למות על קידוש ה' עשרה הרוגי מלכות, הרי למעשה רק תשעה מהשבטים השתתפו במכירת יוסף. ראובן לא היה באותה שעה, גם בנימין היה עם אביו יעקב, ויוסף היה בבור.
והנה מצאנו ברבנו בחיי שדקדק ואמר על הפסוק "ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם" (בראשית מד, יז). ודרש רבנו בחיי ואמר, שבפסוק זה גילה יוסף הצדיק לאחיו את התיקון של עשרה הרוגי מלכות וזל"ק, "ועל דרך הקבלה מה שנחתמה פרשה זאת בפס' "עלו לשלום אל אביכם", זה רמז לעשרה הרוגי מלכות אשר עלו לשלום אל אביהם שבשמים, אחר שנתלבנו ונצרפו מחטאו של יוסף.
וממשיך רבנו בחיי ואומר, שהעשירי מעשרה הרוגי מלכות הוא כנגד יוסף הצדיק עצמו, משום שבמעשיו גרם לשנאת האחים אותו, ולמה שהגיעו למכירת יוסף. והנה רבותנו הביאו סימוכין לדבר מדברי רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל בשער מאמרי רז"ל (שבת קיט) שגילה כי רבי עקיבא היה גלגול יוסף, ולכן נקרא עקיבא בן יוסף. ודקדקו רבותינו ואמרו, שרמז להם יוסף הצדיק בגביע ששם באמתחתם, כי גביע נוטריקון ג'לגול ע'קיבא ב'ן י'וסף.
אם כך משמע מדברים אלו, שרבי עקיבא היה גלגול בעשרת השבטים כנגד יוסף הצדיק, שהיה הגורם למכירת יוסף.
והנה מצאנו במאמרים אחרים של רבותינו הקדושים, וכך מובא ברבנו האריז"ל הקדוש בליקוטי הש"ס (ברכות סא), על פי המבואר בפרקי דרבי אלעזר (פרק לח) כי כשמכרו השבטים את יוסף, הטילו השבטים חרם שלא לגלות ליעקב מהמכירה. ומאחר שהיו רק תשעה, צירפו עמהם את השכינה כדי להשלים למנין עשרה. ומטעם זה נסתלקה שכינה מיעקב אחרי המכירה, כדי שלא תצטרך לגלות לו, עד שנתוודע ליעקב כי יוסף חי במצרים וחזרה השכינה לשרות עליו, כמו שכתוב (בראשית מה, כז) "ותחי רוח יעקב אביהם" ופירש רש"י שרתה עליו שכינה שפרשה ממנו.
לפי זה מבאר רבנו האר"י הקדוש, שרבי עקיבא היה כביכול על הצטרפות השכינה במכירת יוסף, ורבי עקיבא בא להיות כנגד הקב"ה מעשרה הרוגי מלכות.
ורבותנו ביארו מדוע דווקא נבחר רבי עקיבא להיות כנגד הקב"ה? וביאר בספר גאולת ישראל בשם המקובל האלוקי הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי הי"ד, דהנה הגמרא (פסחים כב:) אומרת תניא שמעון העמסוני ואמרי ליה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" (דברים ו, יג) פירש. אמרו לו תלמידיו רבנו כל אתין שדרשת מה תהיה עליהן? אמר להם כשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש "את ה' אלוקיך תירא" בא לרבות תלמיד חכם.
וביאר רבנו שמשון מאוסטרופולי הי"ד, שדווקא רבי עקיבא שהשווה את כבוד תלמיד חכם לכבוד השכינה "לרבות תלמיד חכם", הוא היה כנגד הקב"ה ומדקדק מהפסוק בפרשת בחוקותי (כז, לב) "וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה'" ומדקדק, וכ"ל מעש"ר נוטריקון ו'ידעו כ'ולם ל'מה מ'ת ע'קיבא ש'היה ר'ועה בקר וצאן. כמבואר בגמרא (כתובות סב) שהיה רועה צאן של כלבא שבוע. ומתרץ הכתוב "כל אשר יעבור" כל אחד מט' הרוגי מלכות שעבר מן העולם תחת השבט, משום שבא תחת אחד מהשבטים שהשתתפו במכירת יוסף לכפר עליו. אבל "העשירי" הוא רבי עקיבא, יהיה קודש לה' שזכה להיות קרבן כפרה כביכול, במקום השכינה הקדושה ע"כ.
והנה צריכים להבין אם כך, האם רבי עקיבא היה תיקון על יוסף הצדיק או כלפי השכינה שהשתתפה במכירת יוסף?
וביארו רבותנו שיוסף הצדיק היה מרכבה לשכינה, וכשירד למצרים השכינה ירדה עמו, ולכן הסתלקה השכינה מיעקב אבינו משום שהייתה עם יוסף. וכשרבי עקיבא היה כפרה על יוסף, יוסף הוא מרכבה לשכינה יחד עם השכינה, והכפרה היא כנגד השכינה ויוסף ביחד. ולכן יצאה נשמתו של רבי עקיבא ב"אחד", שאיחד את יוסף ואת השכינה.
אם כך יובן מדוע יוסף הצדיק לא קרא קריאת שמע בשעה שפגש את יעקב, משום שהיה מרכבה לשכינה והשכינה עימו, ולכן לא היה צריך לקרוא קריאת שמע.
יזכנו הקב"ה להידבק בתורה ובמצוות ומעשים טובים, ובזכות רבי עמרם בן דיוואן שאף הוא היה בגדר של עשרה הרוגי מלכות בדורו, שנרדף ע"י מלכות הרשעה ומסר את נשמתו לבורא עולם בסילודין, שישופע שפע ממרום ונזכה לגאולה שלימה ולהרבות כבוד שמים ושפע מרובה לכל קהילת קודש "שובה ישראל".
שבת שלום, יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דיבר לכם.
