חזון יאשיהו – כ״ד בשבט תשע״ו
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי" וגו'(שמות כא. א)
והנה, הגמרא במסכת קידושין (לו) מבארת ואומרת: ״בנים אתם לה' אלוקיכם״ (דברים יד. א) בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרויים בנים, דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך, אתם קרויים בנים, שנאמר ״בנים סכלים המה״.
והנה מצאנו, שבני ישראל נמשלים פעמים כבנים פעמים כעבדים וכך, ביום הגדול והנורא, ראש השנה, שעליו נאמר ״היום הרת עולם״ מבקשים ומתפללים אנו, לפני בעל הרחמים ומזכירים ״אם כבנים אם כעבדים״ וביותר בראש השנה, שמים את המשקל, על עניין עבדים שאנו להקב״ה ולכן, מקפידים בראש השנה לומר, בכל עת ובכל זמן, ״המלך הגדול״ ומדגישים את מלכותו של הקב״ה. וכך נאמר: ״אמרו לפני מלכויות בכדי שתמליכוני עליכם״ ומדוע מדגישים עניין המלכות ביום הזה ולא עניין האבהות, שהקב״ה כאבא לנו ואנו כבנים?
משום, שאם נגזר עלינו טוב ואנו כבנים, אז האבא ירחם, כרחם אב על בנים ואם, חס ושלום, אין בידינו זכויות ומעשים טובים, שמים אנו את המשקל על העבדים שאנחנו והקב״ה, הוא האדון, הוא המלך ולכן, מקפידים ביום ראש השנה, להמליכו עלינו ולהרבות ב״אמרו לפני מלכויות בכדי שתמליכוני עליכם״.
ואם כך, צריכים לבאר ולומר, התורה הקדושה אומרת במדרש רבה בפרשתנו (ל. ט): ״מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל״ (תהילים קמז. יט) לפי שאין מידתו של הקב״ה כמידת בשר ודם. מידת בשר ודם מורה לאחרים לעשות והוא אינו עושה כלום הקב״ה אינו כן, אלא מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמור ולכן נקראו חוקיו ומשפטיו שכביכול הוא עצמו משמרן ע"כ וכך מובא בירושלמי (ראש השנה א. ג): ושמרו את משמרתי ודרשו חז״ל מפה שהקב״ה שומר את מה שציווה אותנו לקיים.
והנה, בפרשת השבוע, נאמר עניין עבד עברי ואמרו חז״ל:
״כל הקונה עבד קנה אדון לעצמו״ ועוד הוסיפו ואמרו על הפסוק ״כי טוב לו עימך״ (דברים טו. טז), עימך במאכל עימך במשתה שלא תהיה אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן מכאן אמרו חכמים הקונה עבד עברי קנה אדון לעצמו (קידושין כב).
ובתוספות, שם ביארו ואמרו, אם יש כר אחד, חייב לתת אותה לעבדו ולא הוא ישן עליה.
והנה, הקב״ה שמקיים את התורה ונתן לנו בפרשת השבוע, ענייני עבד עברי, מחוייב הוא לנהוג עמנו, אם לא הולכים בדרך ה׳, כעבד עברי. וכך גם הקב״ה אומר בספר ויקרא (כה):
״כי לי בני ישראל עבדים״ ולכן, אם כבנים, תנהג עמנו מנהג בנים ואם אין לנו זכויות כבנים, מחוייב אתה לנו כעבדים, לתת לנו את כל מה שמגיע לעבד.
וזה מה שאומר דוד המלך ״ערוב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים עיני כלו לישועתך ולאמרת צידקך״ (תהילים קיט) דוד המלך, עומד ומלמד סנגוריה וזכות לכל הדורות לעם ישראל ואומר, רבונו של עולם ערוב עבדך, תזכור שאני עבד שלך ואם יש עליי קיטרוגים, שהם מלשון זדים, אל תתן להם לעשוק אותי ותזכור שאתה האדון ואני העבד ומחוייב אתה הקב״ה, את כל הדינים שאדון חייב לעבד.
ולכן, בכל עת ובכל זמן, עומדים אנו לפני הקב״ה ומזכירים, רבונו של עולם, אם אנו כבנים, רחם עלינו כבנים, אם אנו כעבדים, עינינו לך תלויות עד שתוציא לאור ואין אור, אלא תורה שאמרו חז״ל ״כי נר מצוה ותורה אור״ התורה נמשלה לאור ומחוייב אתה לקיים את התורה ואת כל ההלכות שנאמרו בעבד ותרחם עלינו ותיתן לנו די מחסורנו כעבדים.
