פרשת ויקרא / א קטנה סמל לענווה

דבר תורה מפי האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א אשר הוקדש ליום ב' ד' אדר ב' התשע"ו
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר דבר אל בני ישראל".
וצריכים להבין מדוע ויקרא כתוב בתורה הקדושה בא' זעירא, הרי התורה הקדושה אמת וכל תג בתורה הקדושה פירושים רבים בו וכבר אמרו חז"ל רבי עקיבא היה דורש תילי תילים של הלכות על כל תג בתורה, אם כך מדוע הא' של ויקרא כתובה בתורתנו הקדושה באות קטנה?.
אלא אפשר לפרש ולאמר יסוד גדול, ידוע שעל ידי קרבנות הקב"ה מכפר לנפש האדם, כאשר עושה דבר רע או דבר לא הגון, קרבנות מכפרים על דברים לא הגונים שעשה האדם. ובאמת צריכים להבין את כל עניין הקרבנות אשר מכפרים על האדם, מדוע צריכים להביא קרבן ולשחוט אותו ולעשות לו את כל מה שעושים ובזה מכפר על החטאים של האדם, מה קורה ומה יוצא מזה שמקריבים את הקרבן ושוחטים את הקרבן?.
אלא אפשר לבאר ולאמר, מצאנו בספר בראשית "ויהי מקץ ימים ויביא קין מפרי האדמה מנחה לה' והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה" (בראשית ד'-ג') ורש"י כתב שקין הביא מן הגרוע (בראשית רבה כ"ב-ה') וזה הטעם שלא נתקבלה מנחתו לפני הקב"ה אבל הבל הביא מן המובחר שבעדרו לכן וישע ה' אל הבל.
וצריכים להבין אם זו הסיבה שהקב"ה קיבל את מנחת הבל ולא קיבל את מנחת קין למה זה לא כתוב בפרוש בתורה שזו הסיבה, למה רק מדקדקים עם זה מדברי התורה, היה צריך לאמר בפירוש שהוא הביא את הטוב והוא הביא את הגרוע? .
וצריכים לבאר ולאמר, כשמביאים את הקרבן להקב"ה שוחטים את הבהמה ומזים את דמו לכפרת האדם. וצריך להבין, וכי הקב"ה שמח ששוחטים בהמה, להרוג בהמה, לעשות עוול לבהמה בשביל לכפר על החטא לכפר על האדם על העברות שלו, תשאיר את הבהמה חיה הקב"ה כולו רחמים, כולו חסד, בשביל מה הקב"ה נהנה ושמח מזה ששוחטים בהמה לכפר על חטאים ועל דברים רעים שעשה האדם?.
אלא כשאדם מביא בהמה ושוחט אותה אדם צריך לשבת ולחשוב שכל מה שעושים לבהמה בשחיטה זה מה שהיה מגיע לו זה מה שהיו צריכים לעשות לו, לשחוט אותו, לקחת הדם שלו, לפשוט את העור שלו, כל זה הדברים שהיו צריכים לעשות לו על העברות והחטאים שהאדם עשה וכשאדם עומד בשעה של הקרבת הקרבן הוא צריך להרגיש הרגשה של הכנעה ושפלות גדולה ביותר שהוא ניצל ברגע האחרון מהדברים הקשים ביותר שהדברים האלה הם הדברים שהיו מגיעים לו.
והנה כשקין והבל עמדו לפני הקב"ה והביאו מנחתם לה' לא היתה הראיה של קין כמו הראיה של הבל, קין הביא את הקרבן שלו ולא חשב בליבו שזה מה שהיו צריכים לעשות לו וזה איך שהיו צריכים להתנהג אליו אלא הביא רק בצורה קלה ובצורה פשוטה אבל הבל הביא גם הוא מבכורי צאנו ומחלביהן, הקריב נפשו ורוחו, הוא הביא גם את עצמו עם הקרבן ולא רק הביא את הקרבן וקין הביא את מנחתו, רק הביא מנחה לא הביא גם את עצמו כמו שצריכים בקרבן לחשוב שהוא מקריב את עצמו וזה מה שהיו צריכים לעשות לו.
לכן הקב"ה קיבל את קורבנו של הבל ולא קיבל את קרבנו של קין כי קין רק הביא קרבן אבל לא הביא את עצמו, הבל הביא גם את עצמו ואת ההכנעה שלו יחד עם הקרבן.
לכן התורה הקדושה מתחילה בויקרא בא' קטנה לרמוז לאדם שאדם צריך להיות בהכנעה ובענוה ובשפלות מתי שהוא בא ומביא קרבנות להקב"ה ולהביא גם את עצמו וההכנעה שלו ואת הפשטות שלו ולבוא בהכנעה ולא בגאוה.