פרק תהילים

תהלים פרק טז'

א  מִכְתָּם לְדָוִד: שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ.
ב  אָמַרְתְּ לַיהוָה, אֲדֹנָי אָתָּה; טוֹבָתִי, בַּל עָלֶיךָ.
ג  לִקְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה; וְאַדִּירֵי, כָּל חֶפְצִי בָם.
ד  יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, אַחֵר מָהָרוּ: בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם; וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם, עַל שְׂפָתָי.
ה  יְהוָה, מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה, תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
ו  חֲבָלִים נָפְלוּ לִי, בַּנְּעִמִים; אַף נַחֲלָת, שָׁפְרָה עָלָי.
ז  אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה, אֲשֶׁר יְעָצָנִי; אַף לֵילוֹת, יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי.
ח  שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד: כִּי מִימִינִי, בַּל אֶמּוֹט.
ט  לָכֵן, שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי; אַף בְּשָׂרִי, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
י  כִּי, לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ, לִרְאוֹת שָׁחַת.
יא  תּוֹדִיעֵנִי, אֹרַח חַיִּים: שֹׂבַע שְׂמָחוֹת, אֶת פָּנֶיךָ;  נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.