דבר תורה מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א – סגולה נוראה להרחיק המחלוקת
מחלוקת היא החורבן הקשה ביותר שיש בעולם, ובכל מקום שיש מחלוקת אין פרנסה. ועל זה אמר דוד המלך בתהילים (קמז, יד) "השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך" אם יש שלום, יש חלב חיטים שזה מסמן על פרנסה. ולכן מי שרוצה פרנסה בנקל, חייב להתרחק מן המחלוקת. ומחלוקת זה עם כל אדם, שלא יהיה אדם אחד מישראל אשר יהיה לאדם איתו מחלוקת.
וכן בתוך המשפחה של האדם, חייב האדם להיזהר זהירות גדולה ביותר שלא תהיה מחלוקת לא עם בני משפחתו הרחוקים, וודאי לא הקרובים, וביותר יזהר בביתו להרחיק אש המחלוקת.
והנה בפרשת חוקת יש יסוד וסגולה נוראה, אשר נחקוק אותה בדעתנו להרחיק המחלוקת מביתו של האדם, או מכל מקום אשר אש המחלוקת מתלקחת בו והיא דברי חכמים "איזהו מקומן של זבחים". במשנה זו בכל הש"ס אין בה שום מחלוקת, וכוחה להסיר את המחלוקת מכל מקום אשר נמצאים שם. ולכן ייסדו לנו רבותנו הקדושים לומר "איזהו מקומן של זבחים" בראשית התפילה, לנקות ולטהר את האויר מן המחלוקת שלא תחסום את התפילה.
ובכח פרק זה הוציא משה רבנו את המים מן הסלע (ומובא במדרש ילקוט שמעוני) ודיברתם אל הסלע, שנה עליו פרק אחד והוא מוציא מים מן הסלע, "ואיזה פרק זה אמרו רבותינו עמד משה רבנו ואמר את הפרק איזה מקומן של זבחים" ובכח פרק זה, טיהר את המחלוקת והוציא מים לעם ישראל מן הסלע.
הנה יוחק בספר לזכרון עולם, בכל בית, בכל בית עסק ובכל שבת אחים גם יחד, כאשר רואים שאש המחלוקת ממצמצת ובאה, יעמדו ויקראו הפרק "איזהו מקומן של זבחים" ומיד אש המחלוקת תשקוט ותרד לה.
אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים, קָדְשִׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון, פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפון, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת. שִׁיְּירֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצון. אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב:
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת. שִׁיְרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבַּח הַחִיצוֹן. אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב. אֵלּוּ וְאֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּשֶׁן:
חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד. אֵלּוּ הֵן חַטֹּאת הַצִּבּוּר, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרַנוֹת, כֵּיצַד, עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּובֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְרוֹמִי, וְנֶאֱכָלִין לִפָנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת:
הָעוֹלָה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דְּמַהּ בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע, וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל לָאִשִּׁים:
זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת . אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת, אָשָׁם גְּזֵלוֹת, אָשָׁם מְעִילוֹת, אָשָׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אָשָׁם נְזִיר, אָשָׁם מְצוֹרָע, אָשָׁם תָּלוּי, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לְפָנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת:
הַתּוֹדָה וְאֵיל נְזִיר, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, לְכָל אָדָם, בְּכָל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת . הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:
שְׁלָמִים, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וָלַיְלָה אֶחָד. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:
הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אַחַת, וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן, הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וָלַיְלָה אֶחָד .
הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:
