חזון יאשיהו – ט״ז בשבט
״וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה׳ את ישראל ממצרים״
ורש״י פירש: ״מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק״.
והנה מוצאים אנו בדברי רש״י, שעיקר מה שגרם ליתרו לעזוב את ביתו ואת כל אשר לו, היה בעקבות מה ששמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. והרי, עוד הרבה ניסים גדולים ועצומים שהשכל לא מקבלם קרו בארץ מצרים וביציאת מצרים, מדוע שני הדברים המסויימים האלה, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק גרמו ליתרו לעזוב את כל אשר לו ולנדוד לארץ לא זרועה למדבר?
אלא צריכים לבאר ולומר יסוד גדול: כאשר אדם רואה ניסים גדולים ודברים מעל הטבע, מתפעל הוא ומתחזק חיזוק גדול, אך החיזוק אשר מתפעל מניסים הוא חיזוק זמני, זה דחיפה וכברק שמאיר לרגע אחד להשתנות. להיות לאיש אחר, אי אפשר מניסים ומהתפעלות כברק של רגע אחד, שינוי צריך לבוא בעבודה תמידית ובעמל מתמיד. כפי שאמר רבי עקיבא בשעה שהוציאוהו להריגה ״כל חיי חיכיתי לרגע זה״ ופרשו המפרשים, שכל חייו של רבי עקיבא עמל ונלחם וטרח, לעבוד על האמונה למסור את נפשו על קידוש ה׳. אין התחזקות ושינוי מהות של חיים ברגע אחד.
וזה מה שקרה ליתרו, הוא שמע על קריעת ים סוף שזה היה אחד הניסים הגדולים והנשגבים שהיו בעולם, זה לא רק שהים נקרע לשניים, אלא כל קיבוץ מים בעולם נקרע לשניים, וכן כל מעיינות החכמה נקרעו לשניים. ועומד יתרו ורואה, שאחרי הנס העצום של קריעת ים סוף, שזכו בו לראות מראות אלוקים ״ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי״ וכן על אומות העולם נאמר ״שמעו עמים ירגזון״. עוברים כמה ימים, וכבר בעם ישראל ישנם אנשים שיורדים באמונה ומתחילים ולפקפק ולטעון כנגד משה וכנגד הקב״ה. וכן באומות העולם, עומד עם שלא פוחד אחרי כל הניסים והנפלאות, וקם ונלחם עם בני ישראל. ואז מבין יתרו שאחרי נס גדול כקריעת ים סוף, אפשר עוד לרדת ולהגיע למצב של עמלק גם בעם ישראל, ״ויזנב בך כל הנחשלים אחריך״. שישנם בעם ישראל שגם אחרי קריעת ים סוף, נכשלים באמונה ובביטחון. וגם כלפי עמלק יש לו העוז והאומץ למרוד בהקב״ה, אומר יתרו אין עצה ואין תבונה בעולם הזה, רק קירבה לצדיקים ולצדיק הדור, שזה משה רבנו. ולכן קם יתרו ומניח את כל אשר לו והולך למדבר.
וידע האדם, שבדור יתום זה אשר אנו נמצאים, אם לא ידבק בצדיקים כפי שיסדו לנו אבותינו ורבותינו, שחייב אדם שני צדיקים שיהיו לו, צדיק שנפטר שנפשו קשורה בנפשו, וצדיק אמת שחי שדבוק בו ויונק ממנו וזהו ״עשה לך רב והתרחק מן הספק״. אך מחוייב אדם להיות קשור קשר אמיץ עם כל נשמות הצדיקים, אשר יהיו בכל דור ודור, משום שכל צדיק בדורו הפחית והתיש את כח הסיטרא אחרא של אותו דור, כפי שמצאנו ביום שמת אברהם אבינו מת נמרוד,ונמרוד היה יסוד המרידה בהקב״ה, ומאותו יום נחלש כח המרידה בה׳. וכן ביום קבורתו של יעקב אבינו, מת עשיו. וכך כל צדיק וצדיק הפחית בדורו וקילף קליפה מהקליפה. וכאשר מתדבקים בצדיק, מחזקים את הנפש ומחלישים את הכח של הרע בעולם, ואדם מקבל כוחות אשר היו טבועים בנשמת הצדיק, אשר מתקשרים לנפשו.
ולכן, כאשר אנו זוכים ביום זה, יום שנכפל בו פעמיים כי טוב, להשתטח על ציון הושע בן בארי ולעשות סעודה לכבוד הושע בן בארי ״סעדני ה׳ ואוושע״ מעוררים את כח הנביא בשמים.
וידוע מה שרבנו עובדיה מברטנורא אמר: שבעיר צפת, המקום המקודש ביותר, ציון הושע בן בארי. מי לנו גדול מהושע בן בארי, אשר נביא הוא בן נביא, והגמרא בפסחים פ״ז אומרת: ארבעה נביאים נתנבאו הושע, ישעיה, עמוס ומיכה והגדול שבכולם הושע.
זוכרים אנו בצעירותינו, כאשר עמדנו לעבור דבר רפואי מורכב מאוד, מו״ר זקני הקדוש רבנו מאיר אבוחצירא זצוק״ל, עמד ואמר למו״ר אבי ולמרת אימי שיחיו, כשיעבור הכל תקבלו על עצמכם ללכת לצפת עיר הקודש לציון של הנביא הושע בן בארי ותעשו סעודה סעודת הודיה, ולעורר את הנביא שיהיה מליץ יושר בשמים.
וכך ישנה סגולה עתיקת יומין, להגיד הושע בן בארי עליו השלום זכרונו לברכה ולטובה, 24 פעמים ולתת צדקה ולהדליק נר לעילוי נשמתו.
והנה כשמוסיפים אנו היום, שנאמר בו פעמים כי טוב, להיות בקבר רבנו האר״י הקדוש ומעוררים בנפשנו את סודות התורה, מחזקים בכוחנו את סוד ה׳ ליראיו. וחותמים בראוי הוא רבי שמעון בר יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק, בוודאי הדחק הנראה לעין יסתיים.
״מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה ״ בזכות ה-100 ספרי זוהר הקדוש, שנסיים היום בציון הרשב״י, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו לגאולה שלמה ולכל בני ישראל היה אור בכל מושבותיהם.
