לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
הנה תורתנו הקדושה מצוה אותנו "והייתם נקיים מה' ומישראל" וזה ימים וחודשים רבים אשר גזרנו על עצמנו לדבר רק עם האהובים והחביבים אשר בסביבתנו. אך מה שהלב חושק הזמן עושק וזה העת לדבר טפח ומתפללים להקב"ה שטפחיים ויותר ישארו מכוסים ולא נצטרך לעולם לומר את שבליבנו עד שבורא עולם יסיר את המסכים והאמת תצא לאור.
השתדלנו בכל כוחנו בימים מרים ממוות לא לערב את הקהילה הקדושה בשום עניין ולא לעשות את המצב הקיים למלחמת קודש, אלא התמודדנו עם היגון והצער לבד עם בני משפחתי ורבים, רבים עדיין לא מבינים ולא יודעים מאומה מכל אשר קרה אותנו, ולקוצרים אמר ברוך.
מיום עומדי על דעתי לא נתתי פרוטה בשביל טובות הנאה, כל אשר עשיתי באהבה ובשמחה לכל יהודי אשר בא לביתנו, שמחתי בשמחת כולם, בכיתי בבכי כולם, כאבתי את כאב כולם וגם כאשר עזרתי למי מאנשי המרות והחוק עשיתי זאת בלב שלם ולשם שמים בלי ציפיה לשום תמורה, אלא מכאב ומצער אשר דאג למלאות את ליבי ביגון ליבם. עשיתי זאת כעזור רב לחסידיו וכפי שנהגנו מיום שריבון העולם נתן את חיי לי שוב במתנה שנדרתי אותם נדר להקב"ה למען הכלל. ובכך לא נחה ידי והמשכתי לעשות גם על פי החוק של הארץ אשר אני דר בה וגם דאגתי לידע אנשי שם אשר בארץ המה. אך אנו סמוכים ובטוחים שאין אדם נוקף אצבע למטה אלא אם כן גזרו עליו מלעמלה, ונפשי כעפר לכל תיהיה.
ומבקשים מכל אוהבינו וחביבנו לעמוד בפרץ ולהתפלל לגאולה שלמה ולאחרית טובה ועל כל הטועים שהקב"ה יחזירם בתשובה במהרה. ישתדלו צדיקים למסור נפש ולחזק הקהילה בכל מקום ומקום.
ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה.
