דברי מחשבה ועמקות מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א שנכתבו בזמן המיצר מתוך הקונטרס העומד לצאת לאור מחשבת הנפש (חלק יח)
זכרון שהולך איתי כל חיי, ביום שרצינו לבנות את בית המדרש באשדוד, אספנו את כל הקרובים ואמרנו, צריכים לבנות את הישיבה. אמרו לנו הסובבים ומהיכן יהיה לנו כסף? אנחנו זוכרים שהוצאנו שבע מאות שקלים שזה כל מה שהיה לנו, ואמרנו הנה כסף.
אמרו לנו כולם, בשבע מאות שקלים אי אפשר לקנות דלי של בטון. אמרנו להם יש לנו שבע מאות שקל ואת הקב"ה. וכך בתוך שנה היה לנו בנין לתפארת, שהיום בכל שבת מתפללים בו מעל לאלף יהודים, ועשרות אלפי יהודים התחזקו בו, והתקרבו לאבינו שבשמים. הספיקו שבע מאות שקל, אבל יחד עם הקב"ה.
ומאותו היום ידענו בברור בכל החיים שלנו, שאם יש לאדם את הקב"ה איתו, והאדם מרגיש אותו וחי את הקב"ה חזק מאוד, מספיק שבע מאות שקל לבנות בנין במיליונים רבים, וגם שבע מאות שקל זה סכום גדול מאוד לבנות בנין.
צריך את הקב"ה חזק מאוד עם האדם, ולא לחיות את הקב"ה על פי מצבי רוח. למשל יש אדם שעומד ברגע אחד ואומר, מחר אני קם לנץ להתפלל, מחר אני תורם סכום של כסף לצדקה. מגיע מחר, והאדם לא קם לנץ. מגיע מחר, וקשה לאדם לתת את הצדקה שתרם. מדוע, הרי אתמול הוא החליט לתרום.
התשובה היא, הוא באמת לא החליט, לפעמים מכסים את ההתחייבות של המצב רוח, ולפעמים קשה ולא נוח לכסות את ההתחייבות של המצב רוח. האדם צריך להגיע להבנה שהוא לא נותן התחייבות ממצבי רוח, אלא מהבנה נפשית, מידיעה עמוקה ולא התחייבות של מצב רוח.
ודאי שזה טוב לפחות החלטות והתחייבויות של מצב רוח, אך חייב להעביר אותן ממצבי רוח להחלטות נפשיות עמוקות, מתוך שלא לשמה בא לשמה. מתוך מצבי רוח בהרבה פעמים, מגיעים להחלטות נפשיות, והמצבי רוח הם הגשר לנפש. אך המעלה הגדולה שזה מהנפש, ולא מהגשר לנפש.
ותמיד נשים מול עינינו יש לנו את ה', לא במצב רוח אלא עמוק בנפש, בכל צעד ובכל שעל. שבע מאות שקל יחד עם הקב"ה, וכך בונים בנין לתפארת, וגם שבע מאות שקל זה הרבה מאוד אם יש את ה'.
