דבר תורה מיוחד אשר ביקש כבוד האדמו״ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט״א לקדש מוצ"ש קודש ב' אדר ב' התשע״ו
הגמרא במסכת מגילה (דף ז'), רבה ורב זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי ( עשו סעודת פורים יחד) בתר דאיבסום קם רבה ושחטיה לרב זירא (בתוך שהיו שתויים ביין קם רבה ושחט את רב זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (למחרת רבה התעורר והוא ראה שהוא הרג את רב זירא וביקש רחמים על רב זירא והחיה אותו).
בירושלמי נקרא רב זירא בשם רב זעירא וזעירא הוא מלשון קטן וצריכים להקשות, למה נקרא כך בשם זעירא – קטן?
ואפשר לבאר ולומר יסוד גדול, כתוב "תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות" (חבקוק ג'), שהתפלל להקב"ה חבקוק שימחל לו הקב"ה על שגיונות, טעויות שטעה. וקשה, למה מצאנו זאת רק בחבקוק שהתפלל על שגיונות, הרי לא מצאנו את זה באף נביא שהתפלל להקב"ה על שגיונות ששוגה רק אצל חבקוק הנביא מצאנו שמתפלל על שגיונות ששגה, למה רק חבקוק התפלל על שגיונות ששגה, ואיזה שגיונות שגה חבקוק שעליהם התפלל וביקש מחילה מהקב"ה על השגויונות ששגה?
ואפשר לבאר ולאמר, מי זה חבקוק הנביא? חבקוק הנביא הוא הבן של השונמית אשר לא זכתה בבנים והלכה לאלישע הנביא ואמר לה: כעת חיה ואת חובקת בן, ואז זכתה לבן לשנה הבאה וקראה לו חבקוק על שם דברי הנביא שאמר ואת חובקת בן. והנה ידוע שחבקוק הנביא בנה של השונמית מת ואלישע הנביא החיה אותו ואחרי שהחיה אותו גדל והלך בדרך ה' וזכה להיות חבקוק הנביא.
והנה כל אדם שזכה לעלות ולהיות פעם בשמים וזכה לראות את גדולתו של הבורא בשמים מבין את מיעוט ערכו בארץ, בעולם הזה. כמו שמצאנו על משה רבנו, "והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה", מדוע משה רבנו זכה להיות עניו, שהתורה מעידה עליו מכל אדם אשר על פני האדמה? משום שמשה רבנו זכה להיות בשמים שלושה פעמים, ארבעים יום וארבעים לילה ובזמן שהיה בשמים זכה להבין את גדולתו של הבורא ואת מיעוט ערכו של בשר ודם וכל הזמן הקב"ה חקוק מול עיניו. וכמו שמובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן א'), שיויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול במעלת הצדיקים ומשה רבנו כל הזמן שיויתי ה' לנגדי תמיד היה נגדו והרגיש את הקב"ה מול עיניו תמיד ותמיד הרגיש את קטנות ערכו ואת גדולת הבורא, לכן תמיד נשאר להיות והאיש משה ענו מכל אדם אשר על פני האדמה.
אותו דבר חבקוק הנביא, אחרי שמת וקם לתחיה בכוחו של אלישע הנביא, תמיד קטנותו הייתה מול עיניו וגדולת הבורא הייתה מול עיניו, ולכן תמיד כל מעשה שעשה הרגיש אותו כשיגיון, כטעות שצריך מהר לחזור בתשובה, להתקרב לבורא, להיות יותר קרוב להקב"ה. לכן תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות, מה שאף נביא אחר לא ראה כל רגע את השגיונות ואת הטעויות שלו מול עיניו.
על פי זה יובן, אחרי שרבה הרג את רב זירא ושחט אותו בסעודת פורים, רב זירא מת ועלה לשמים ומתי שעלה לשמים ראה את גדולתו של הבורא ומתי שירד שוב לארץ תמיד הרגיש את עצמו קטן. ולכן שמו נקרא זעירא מלשון זעיר, קטן, כי תמיד היה עניו.
אם כך מי שזכה לראות את גדולת הבורא וזכה להיות בשמים תמיד מרגיש את מיעוט ערכו שאין לו אף ערך לפני הקב"ה.
ולכן רב זירא נקרא מאותו יום שמו זעירא כי זכה לראות את נקודת גדולת הבורא.
