אנחנו אומרים בכל יום "קדש לי כל בכור פטר כל רחם" מה זה קדש לי כל בכור? פירוש הדברים, כתוב בספרים הק' שהקב"ה מבקש שאדם יקדש כל דבר ראשון, שיקדש כל דבר בהתחלה, "קדש לי כל בכור" מלשון כל עניין התחלתי. כמו שנולד לאדם בן ראשון, זה הבן הבכור וצריך לקדש אותו לקב"ה ויש פדיון הבן וכו' ככה בכל עניין שאדם מתחיל, צריך לקדש את ההתחלה להקב"ה. כשאדם קם בבוקר, הרגע הראשון יקדיש אותו להשם יתברך, לא רק רגע אחד אלא כמה רגעים ראשונים של היום – יגיד מודה אני, יחשוב כמה מחשבות של קדושה, יחשוב שהוא שמח שהוא קם בבוקר כי הוא יהודי, הוא שמח שהוא תכף הולך לתפילה, שהוא רוצה לעשות שמחה להקב"ה, שרוצה פרנסה בשביל לקיים מצוות, כשמקדש את הרגעים הראשונים של היום, יום זה כבר יום מיוחד.
וגם כן יש עניין לקדש את הרגעים האחרונים של היום, לפני שאדם ישן, מקובל אצל יהודים שעושים איזשהו חשבון נפש, קוראים קריאת שמע שעל המיטה, עושים איזשהו עניין של קדושה לפני שהולכים לישון.
ההתחלה תהיה בקדושה והסוף יהיה בקדושה, ואז כל התוכן בפנים בסיעתא דשמיא גם יהיה בדרך טובה. וזהו עניין של ראש חודש, סוף החודש – ערב ראש חודש זה זמן קדוש מאוד, זה זמן שבעם ישראל הולכים לכותל, הולכים לקברי צדיקים, מתפללים, עושים תשובה. מקפידים שיהיה סוף החודש זמן קדוש מאוד, ובראש חודש עוד פעם מתחיל זמן קדוש מאוד, מקדשים את הסוף וההתחלה, הסוף וההתחלה של החודש זה זמן רם ונישא. ראש השנה זה זמן קדוש מאוד, וגם סוף השנה – חודש אלול זה זמן קדוש מאוד.
ההתחלה והסוף בעם ישראל זה דבר עצום מאוד. הכל הולך לפי ההתחלה וגם כן הכל הולך לפי הסוף, מתי שהסוף טוב מקובל להגיד שהכל טוב, גם מה שהיה בתוך, כמו שכתוב בפסוק "טוב אחרית דבר מראשיתו" (קהלת ז, ז). וגם כן ראשית דבר יש בה קדושה גדולה שאין כדוגמתה, מלשון "קדש לי כל בכור”. וזה עניין של ראשי חודשים שזה זמן מיוחד, זמן של התחלה, שיש בו כוח גדול להשפיע על כל ההמשך.
מתי שהראש טוב כל הגוף טוב, מתי שהראש חושב טוב אז יש הצלחה בכל האיברים, אבל מתי שהראש לא חושב טוב, אז אין הצלחה בכל האיברים. מתי שפועלים בראש של החודש ועושים את הראש של החודש טוב, אז יש הצלחה אחר כך בכל מהלך החודש, לחיים ולשלום לטובה ולברכה.
