לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
בית המקדש נחרב על שנאת חינם ויבנה על אהבת חינם.
וצריך האדם ללמוד ולדעת את כל הנקודות הרגישות והדברים אשר יכולים לגרום לצער לחברו.
והנה, אנחנו חושבים שלצער את החבר, הפרוש לפגוע בו פגיעה קשה, לשפוך את דמו או להזיק לו נזק גדול, על זה נענשים ועל זה מידת הדין מתוחה על האדם.
אך טעות היא, גם על דברים שנראים לנו הקטנים ביותר אבל לחברך הם עדינים ורגישים העונש והדין קשה ביותר.
אם כן העונש הוא לא על פי המעשה שעושה האדם אלא על פי הנזק והצער שנגרם לאדם.
וכך מובא המעשה בחזון איש, שהיה אדם אשר היה קשה החלטה וכל החלטה הייתה בשבילו דבר קשה מאוד והיה אותו אדם מקפיד כל עניין קטן ביותר, ללכת לחזון איש ולשאול אותו מה לעשות איך לעשות וכך במשך שנים כל עניין אפילו הקטן ביותר היה יושב זמן רב אצל החזון איש, באחד הימים בא אותו אדם לחזון איש והתחיל לבקש מחילה וסליחה ואמר לחזון איש: אני יודע שאנשים באים להתיעץ עם הרב בדברים העומדים ברומו של עולם, האם לקנות דירה או לא? לעשות ניתוח? על שידוכים וכו', אני בא לרב עם שאלות שנראות הפשוטות ביותר ומטריד ומפריע לרב.
ענה ואמר לו החזון איש: לשאול רב יש שני עניינים א', דעת תורה לטוב ולרע הרב הוא שליח של הקב"ה ודבר ב', זה להניח את דעת האדם ושיהיה לו ישוב הדעת והנה זה שאתה מתקשה בכל עניין להחליט ויש לך בלבול הדעת וצער וגם על הדברים הקטנים ביותר גורמים לך בלבול הדעת, אם כן מה שאתה שואל אותי קיימתי את החיים שלי לענות ולמנוע מיהודי טירדה ובלבול הדעת.
אם כן החיוב והמודד זה כמה ההשפעה והצער על האדם ולא כמה האדם מרגיש שהדבר גדול או קטן.
נשתדל ביותר בימים אלו לראות את חברנו, את צערו ולא להיות דן ושופט על רגשות של השני.
