דבר תורה מיוחד אשר ביקש כבוד האדמו״ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט״א
להקדיש ליום שלישי, ה׳ אדר ב' התשע״ו
הגמרא (יומא כב:) אומרת על הפסוק "בן שנה שאול במלכו" (שמואל א', יג') שרב נחמן בר יצחק הציע לפרש "בן שנה" שמלוכלך בטיט ובצואה. אחויאו ליה לרב נחמן סיוטא בחלמיה (הראו לו סיוט בחלום), אמר: נעניתי לכם (ביקש סליחה) עצמות שאול בן קיש.
הנה אפשר לבאר ולומר מה הפירוש "חזא סיוטא בחלמיה" עפ"י הידוע מה שכתוב בספרים הקדושים שלכל אדם יש אות ושורש בתורה הקדושה. הצדיקים יונקים את שמם משמות של הקב"ה ומשמות האבות הקדושים המובאים בתורה, לעומתם הרשעים יונקים את כוחם מאות משמות של הרשעים שכתובים בתורה או שמות של חיות טמאות. העשירים יונקים את כוחם מאות של כסף או זהב המובאים בתורה הקדושה ומשם שורשם. ומי שזוכה למלכות יונק את כוחו מאות בתורה שהניקוד שלה חולם, מדוע – משום שכל הניקוד בתורה הוא מתחת לאותיות אבל הניקוד של חולם הוא הניקוד שמעל האותיות, לכן מי שזוכה למלכות שורש שמו מהאות עם ניקוד חולם.
כך מצאנו בספר בראשית: מתי שהשבטים ראו את יוסף, אמרו: "הנה בעל החלומות הלזה בא" (לז', יט'), וכך גם כאשר יוסף חלם את חלומותיו סיפר "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסבינה אלומתיכם ותשתחוין לאלמתי" (שם, ז'), ושוב חלם – "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" (שם, ט'), לכן גערו בו אחיו – "המלך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו" (שם, ח).
לכך השבטים הקדושים אמרו ליוסף "הנה בעל החלומות הלזה", פרוש: הנה האדם שכל חלומותיו וכל מה שהוא חושב זה למלוך עלינו ולשלוט בנו, כי שורש נשמתו מאות עם ניקוד חולם.
כמו כן, ידוע שכל יהודי שורש נשמתו מהתורה הקדושה, וזה מה שמובא בגמרא (שבת ל.): "אמר דוד לפני הקב"ה – רבונו של עולם, מחול לי על אותו עוון (עם בת שבע), אמר לו: מחול לך, אמר לו: עשה עמי אות בחיי, אמר לו: בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע. כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קודשי הקודשים, דבקו שערים זה בזה, אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה, כיון שאמר זכרה לחסדי דוד עבדך – מיד נענה". צריכים להבין את כל המשא ומתן וכל הדברים של דוד המלך עם הקב"ה. ידוע שהייתה מחלוקת על שורש מלכותו של דוד המלך, האם ראוי למלכות. דוד המלך רצה להראות לכל עם ישראל שהאות שממנה יונק היא מהתורה הקדושה, לכן אמר להקב"ה "עשה עמי אות לטובה" – תראה לי את האות שלי שהיא שורש נשמתי, שכל העולם ידע שאני משורש נשמה של עם ישראל ושורש נשמתי מהתורה הקדושה. הקב"ה אמר לו: בחייך אני לא מראה לך, בחיי בנך אני מראה את הדבר הזה. וזה קרה מתי ששלמה המלך בנה את בית המקדש, רק אז הקב"ה הראה לכולם ששורש נשמתו של דוד גבוה ביותר ואז הגמרא אומרת שנהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה.
על פי יסוד זה אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: אסתר המלכה ביקשה מחכמים – "כתבוני לדורות", בקשת אסתר הייתה שיכתבו את מגילת אסתר כחלק מהתנ"ך. צריכים להבין, וכי אסתר מבקשת להיות בתנ"ך, להיות חלק מספרי הקודש בשביל עצמה, מדוע אסתר ביקשה את הבקשה הזו? אלא אולי אפשר לפרש ולומר שאסתר המלכה ידעה שכל יהודי יונק את שורש נשמתו מהתורה הקדושה, ואסתר המלכה ראתה שתתארך עוד הגלות ועם ישראל יהיו עוד שנים בגלות. ועפ"י המבואר שיהודי יונק את שמו מהתורה הקדושה, ומי שלא יונק מהתורה הקדושה – יונק מהנביאים ומהכתובים, וראתה אסתר את הדור האחרון לפני ביאת המשיח, שיקח עוד זמן ולא כמו שחשבו שהמשיח יבוא מהר, לכן ביקשה "כתבוני לדורות" – כתבו אותי לדורות שיהיה עוד מקום של אותיות קדושות שיהודים יוכלו לינוק את כוחם ממני – ממגילת אסתר.
ועל פי זה אפשר לבאר ולומר מה שהגמרא אומרת על רב נחמן בר יצחק, מתי שהוא אמר "בן שנה שאול במולכו" שמלוכלך בטיט ובצואה כמו תינוק בן שנה, חזא סיותא בחלמיה, למה נענש וחזה סיוט בחלומו, מה זה "סיוטא בחלמיה" – "בחלמיה" מלשון חולם, הוא ראה סיוט בגלל שהוא פגע בניקוד חולם שמעל האות שזה מסמל את המלכות, לרמוז לו שיש טענה עליו למה הוא דיבר על שאול המלך ששורשו מחולם.
