היום, ז' באדר, יום גדול ומסוגל הוא, ובעל השפעות, כוחות וסגולות כבירות. היום, כידוע, חל יום פטירתו של אדון הנביאים, מוסר התורה, משה רבנו עליו השלום, עליו מעידה התורה "לא קם בישראל כמשה עוד". בספרים הקדושים מבואר, כי כחו של משה והשפעותיו תקפים לא רק לדורו ותקופתו, כי אם בכל דור ודור מתנוצץ ומתפשט כח מנשמתו של משה רבנו, והוא פושט – ברמה זו או אחרת – בכל תלמיד חכם ואיש של תורה. אלא שאנו מבקשים לעמוד על מה שפתחנו – מעלת יום הפטירה. היהדות רואה חשיבות רבה ביום הפטירה, ומציינת יום זה ליום גדול ומלא בהשפעות. על שום מה כך הוא? מה מיוחד דוקא ביום הפטירה של הצדיק?
אכן, סוד הענין מבואר אף הוא בספרים הקדושים, על שום שביום פטירת הצדיק ניתנת הרשות לגילוי כל התורה, וכל החידושים והתיקונים שהשיג הצדיק בכל חייו, ואף כי בימי חייו מוגבלת הרשות לגילוי כל הסודות ההשגות הגבוהות, הרי שביום הפטירה ניתנת הרשות, והעולם זוכה לכל הסודות והמעלות שהשיג הצדיק. הדוגמא הידועה ביותר היא יום ל"ג בעומר, בו נפטר התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, וע"פ המסופר בזוהר הקדוש, ביום זה גילה הוא לתלמידיו יותר משגילה להם כל ימי חייו, והניח להם גילויים וסודות רבים ונוראים מתורתו – גילויים וסודות אותם לא הורשה לגלת בחיי חיותו. כמובן, כי ביום של גילויים וסודות מהתורה הקדושה, הרי יורדות לעולם גם השפעות טובות וישועות ונחמות, כי מקור ההטבה בעולם הוא מהתורה, ובזמן של גילוי סודות והשגות מהתורה הקדושה, הרי התורה מעוררת רחמים ושפע לכל העולם. משום כך, יום פטירת צדיק הוא יום מסוגל לשפע ברכה וישועה.
בזה נבין את דברי הגמרא (ברכות דף לב) המבארת את הנאמר בתורה בחטא העגל, שמשה רבנו מבקש מהקב"ה שימחל לעם ישראל – "ואם אין מחני נא מספרך", ומבארת הגמרא שמשה ביקש כי אם לא יימחל לעם ישראל – שהקב"ה יטול את נשמתו של משה. והדבר מפליא: מה תועיל מיתתו של משה לענין המחילה של עם ישראל?
אכן, לפי דברינו הענין מובן. משה ידע כי ביום מיתתו יושפע לעולם שפע עצום של ישועות, שהרי עם פטירתו יתגלו כל השגותיו וסודותיו בתורה, ובודאי שהשגותיו של משה רבנו היו מופלגות ועצומות ברמה בלתי נתפסת, ומשום כך תשפיע פטירתו רחמים מופלגים והמתקת דינים לעולם, ובזכות זו יתכפר עוונם של עם ישראל!
בזה גם נבין ענין מענינא דיומא – סיפור המגילה, שם מתואר כי המן לא רצה לשלוח יד במרדכי לבדו, אלא בכל העם היהודי כולו גם יחד. מדוע? והלא רק מרדכי היה זה שהפריע להמן? רק יסוד הענין כנ"ל. המן, שפיקח היה, ידע כי על עם ישראל ישנו קטרוג גדול שמחמת זה נדונו הם למות רח"ל. אלא שהוא פחד כי אם מרדכי לבדו ימות, הרי יום מיתתו ישפיע טוב והמתקת דינים על עם ישראל ויימחל עוונם, ועל כן חפץ להרוג את כולם ביום אחד, כך שמיתת מרדכי לא תעמוד כזכות והצלה לעם ישראל. נדע ונזכור איפוא, כי יום גדול הוא היום – יום ז' באדר, וביום זה ירדו בודאי שפע ישועות ונחמות לכל עם ישראל. רווח והצלה יעמוד ליהודים בכל מושבותם, אורה ושמחה וששון ויקר.
