דבר תורה מיוחד אשר ביקש כבוד האדמו״ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט״א לקדש ליום ג', ה' אדר ב' התשע״ו
"ויקרא אל משה וכו', אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וכו' תקריבו את קרבנכם".
והנה חשבנו להקשות ולומר,
התורה הקדושה מתחילה, אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה, בלשון יחיד ואחרי כן תורתנו הקדושה ממשיכה ואומרת תקריבו את קרבנכם, בלשון רבים. והרי ידוע שהתורה הקדושה מדוקדקת בדקדוק הגדול ביותר ואין מילה אחת שלא מדוקדקת ביותר, אם כך מדוע מתחיל ביחיד ומסיים ברבים או שיתחיל ביחיד ויסיים ביחיד או שיתחיל ברבים ויסיים ברבים וזה שמתחיל ביחיד ומסיים ברבים יש בזה סוד תורה וצריכים להבין מהו הסוד התורה שמתחיל ביחיד ומסתיים ברבים.
ואפשר לבאר ולומר, שלא כל אדם זוכה שתפילתו מיד תעלה למקומות הגבוהים בשמים, אדם צריך להיות קדוש וטהור, זך ונקי ולהיות סולת נקיה שתפילתו תהיה זכה וברה ותגיע למקומות הגבוהים ביותר בשמים וכאשר האדם לא כך איך תפילתו תעלה לשמים והרי חזקה שאין תפילה עולה ריקם וכל תפילה שאדם מתפלל סופה נענית מן השמים, אז איך יענו לו על התפילה אם אין לו את כל הכוחות ואין לו את כל השלמות בכדי שתפילתו תתקבל בשמים ?
אלא אפשר לבאר ולומר כך, מצאנו באלישע הנביא (מלכים-ב י"ב), כאשר ראה את אליהו הנביא עולה בסערה השמיימה אמר :"אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". ותרגם בתרגום יונתן דטב להון לישראל בצלותיה ובעותיה. ופירוש הדברים שאליהו הנביא היה לעם ישראל בבחינת רכב להעלות תורתם ותפילתם לפני הקב"ה, כאשר כל עם ישראל היו מתפללים הם לא היו זוכים מיד שהתפילה תעלה לפני הקב"ה אלא צריכים רכב שיעלה את הכל ומי הרכב הזה, הרכב היה אליהו הנביא, כאשר אליהו היה מתפלל תפילה כל תפילות עם ישראל היו יחד עולות עם תפילת אליהו הנביא לפני הקב"ה.
וכך מצאנו בכל דור ודור שכח הצדיקים ותפילתם היה שכל תפילות עם ישראל עולות יחד עם התפילה של גדולי עם ישראל.
וזה פירוש דברי תורתנו הקדושה "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", יש אדם אחד שהוא המובחר מעם כשהוא מקריב קרבן לה', תקריבו את קרבנכם, אחריו כח הקרבנות של כולם, כל התפילות של כולם עולים לפני הקב"ה בכח של הראשון שפרץ את הגדר ועם הכח של הראשון כולם נכנסים אחריו.
וכך מצאנו אצל שרה אמנו, מובא בתורתנו הקדושה שכשרה אמנו ילדה את יצחק כל העקרות נפקדו באותו זמן ומדוע? כשתפילה אחת של צדיק פרצה את כל הגדרות ועלתה למעלה למקום הגבוה, יחד כל התפילות של כולם שהיה להם באותו ענין צער הקב"ה מושיע את כולם באותו זמן.
וכך הגמרא במסכת תענית אומרת שגדול יום הגשם שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת ומה מיוחד בזמן שיורד גשם שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת? אלא יורד גשם בזכות תפילות וברגע ששערי שמים פתוחים לקבל את התפילה של הגשם יחד עם זה עוד הרבה תפילות יכולות לעלות ולהתקבל באותו זמן בשמים.
ולכן כשרואה אדם שיש ישועה וכח בתפילה של אדם, יחד עם התפילה שלו להוסיף עוד תפילות ועוד בקשות ובכח אותה בקשה של אותו צדיק אפשר להיוושע בכל העניינים.
