יש כאלו הטוענים כי הקידמה והאמת מצויים במדע – הוא יסודי ביותר והוא מתעדכן כל העת וכל המסקנות שהוא מגיע אליהם והם מבוססים על מחקרים ואמיתות מוחלטות. ואילו התורה –לפי טענתם- היא עתיקה והיא חסרה את כל ההתקדמויות המדעיות שנעשו במשך השנים.
טענות שכאלו הם שטות מוחלטת משום שאין דבר שנמצא בעולם והוא אינו רמוז בתורה. התורה לא נכתבה סתם ע"י איזה מישהו, היא נכתבה ע"י בורא העולם אשר תכנן את עולמו פרט לפרט, ואף הרבה יותר מכך הרי התורה קדמה לעולם והקב"ה הסתכל בה וברא את העולם על פיה וכיצד א"כ ייתכן לומר שהמדע משיג את התורה ח"ו.
הקב"ה העביר לפני אדם הראשון אשר חכמת אלוקים היתה אצורה בקרבו עבר על כל חיה וחיה בהמה ובהמה ונתן לכל אחד את שמו על סמך הבנה אמיתית של המהות של כל בעל חי. יהיו אשר יאמרו כי מספר המינים שהכיר אדם הראשון הוא זעום ביותר ואילו במשך הזמן נתגלו עוד אלפי ורבבות של זנים ומינים חדשים.
טענה זו אינה נכונה כלל וכלל – בפרשת שמיני התורה מוסרת לנו את הסימנים של הבהמות הטהורות (מפריס פרסה ומעלה גרה) והתורה מוסיפה כי ישנם רק ארבעה אשר יש להם רק סימן טהרה אחד מתוך השניים, והם השפן הארנבת הגמל והחזיר. מאז חלפו אלפי שנים ועדיין לא נמצא אף במעבי הג'ונגלים בעל חי אשר יש לו רק סימן טהרה אחד, מלבד אותם הארבעה שהתורה מונה. ועל זה כבר אמר ר"ע וכי משה צייד היה אלא מכאן תשובה לאלו האומרים אין התורה מן השמים.
סימני הטהרה בדגים הם סנפיר וקשקשת, והגמ' מדייקת שכל דג שיש לו קשקשת בהכרח שיש לו סנפיר אך אם יש לו סנפיר אין זה בהכרח שיש לו קשקשת. וראה זה פלא, באותם ימים לא היו את האמצעים לצלילה במעמקי הים ולמרות זאת עובדות אלו עדיין שרירות וקיימות עד היום.
