לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
בכל שנה כשבאים עלינו הימים המיוחדים של חודש ניסן, עולה בליבנו השאלה: מדוע הקב"ה שיעבד את בני ישראל בארץ מצרים בפרך ובקושי ובשיעבוד כל כך גדול?
יש להבין יסוד גדול בעבודת השם. כאשר בן אנוש מתרגל לדבר כלשהו, ברבות הימים הוא מזלזל בדבר ומאבד את ההערכה אליו. רק מתי שהוא מאבד את מה שהיה לו, מתחיל האדם להעריך את מה שנתן לו הקב"ה. הנה עם ישראל הקב"ה בחר בו מכל העמים, אך הקב"ה רצה שיהיה חקוק בנפש העם הזה, כח הכרת הטוב. רק על ידי ההבנה וההרגשה של עבדות ושל שיעבוד ולאחר מכן ההרגשה של יציאה לחרות אפשר להטמיע בעם את הערך של הכרת הטוב .
ומובא בספרים הקדושים משל לעשיר אשר אימץ בביתו נער יתום וברבות הימים הנער התנהג בכל העושר כבשלו והפסיק להעריך את מה שיש לו ומה שנותנים לו. באחד הימים נכנס לבית העשיר נער אשר היה מקבץ נדבות, הנער התנהג בפשטות ובצניעות וכל רגע הודה על כל מה שבעל הבית עושה איתו. כשראתה בעלת הבית את הדברים אמרה לבעלה: תראה את ההבדל בין שני הנערים. הנער שרגיל בביתנו, מזלזל ומתנהג בקלות ראש. לעומתו, הנער החדש מתנהג בענוה גדולה. השיב העשיר לאשתו, את תראי מה יהיה עם העני הרגיל בביתנו ומיד אמר העשיר לנער הרגיל בביתו: שנים אכלת ושתית פה. כעת נעצור את הכל ותלך לחיים לדרכך. נפרדו שניהם לשלום.
הנער העני התרגל לעושר ולטוב. הוא היה בטוח בנפשו שיסתדר לבד והכל יהיה בסדר אצלו. עברו ימים והוא חיפש עבודה בכל מקום ולא מצא. עברו עוד ימים ולילות והרעב והעוני החלו להשפיע עליו עד אשר תש כוחו ובלית ברירה חזר לביתו של העשיר מוכנע ומאותו היום כל דיבורו היה בענוה גדולה.
כך הם הדברים בין עם ישראל והקב"ה. השי״ת העבירם מאורעות קשים בארץ מצרים והחוויה הזאת היה הביטחון שלא ידרדרו לגאוה ולדברים אשר אין מהם תקנה. וזה המהות של החודש הקדוש הזה חודש ניסן: לזכור ולהזכיר את הניסים והנפלאות. ודרשו חזל פסח ר"ת פה סח מספר את כל הטוב אשר עשה עימנו הקב"ה לפרט ולכלל.
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.
