חלוקת התפקידים בתוך הכוורת היא מדהימה ביותר. בתוך הקן ישנה חלוקה ברורה של מעמדות ושל תפקידים. בקצה הקודקוד ניצבת לה המלכה של הקן אשר היא היחידה שמטילה ביצים ומתרבה [בעזרת חומר שהיא מפרישה ואשר הוא מתנדף באוויר היא מונעת משאר הדבורות להטיל ביצים, וכך כל הדבורות נותרות פנויות למלאכות השונות המוטלות עליהן].
מסביב למלכנ ישנה קבוצת דבורות אשר כל תפקידה הוא לשרת את המלכה ולספק לה את כל מחסורה וכן לטפל בזבלים של המלכה.קבוצה נוספת של דבורות תפקידה הוא להגן על הכוורת מפני אוייבים, וזאת מפני שאוייבי הדבורה הם רבים ביותר, החל בדבורים השודדות, זחלי חרקים, ציפרים טורפות ואף גירית הדבש. מסביב לקן ברדיוס של כמה מ' מסיירות ומפטרלות קבוצה של דבורות, אשר ברגע שהן מזהות פולש זר הן קוראות לחברותיהן הנמצאות בפתח הקן וממתינות לקריאתן של הדבורות השומרות. יחד בכוחות משותפים הן מנסות להניס את האויב ע"י עקיצתו.
במידה והן אינן מצליחות במשימתן הן מפרישות חומר מסויים המתנדף במהירות באוויר, ובאמצעות חומר זה הקרוי "פרומון אזעקה" הן מזעיקות יחידות שלמות של דבורות אשר תפקידן הוא להשיב מלחמה שערה בעת הצורך.
עקיצת הדבורה מזריקה ארס לתוך גופו של הנעקץ אשר גורם לכאב ואף לשיתוק. בעבר בעת מלחמה נעשה שימוש בכוורות של דבורים ע"י שחרור כוורות שלמות לתוך מנהרות האוייב. באפריקה במלחמת העולם הראשונה הוצבו ביערות כוורת ממולכדות אשר היו משחררות אלפי דבורים אשר עקצו את האוייב ללא רחם .
כיום נעשים נסיונות רבים להשתמש בארס הדבורה לצרכים רפואיים. וכיצד אוספים המדענים את הארס והלא כשהדבורה עוקצת היא מחדירה את העוקץ ואח"כ הוא נקרע מגופה והיא מתה תיכף ומיד, בצורה שכזו איסוף של כמות מועטה של ארס כרוך במותן של המון דבורות לכן משתמשים המדענים במשטח ספוג מחושמל המוצב בפתח הקן וכשהדבורה דורכת עלי והיא מתחשמלת וזה גורם לה לשחרר את הארס הנמצא בעוקץ וזאת בעוד היא נותרת בריאה ושלמה
