זה עתה עברנו את ל"ג בעומר על שלל מדורותיו, כעת ננסה להבין מעט מהי אותה האש הבוערת ומרצדת במדורה.
כאשר נוצר ניצוץ כתוצאה מהתחממות של איזה דבר הניצוץ מתחבר אל החמצן שבאוויר והוא מתחיל לבעור. כתוצאה מהבעירה נוצר חום והחום הזה הוא זה שמאפשר לאש להמשיך ולבעור. (אילו לא היה נוצר החום של הלהבות האש לא היתה יכולה להמשיך ולהתקיים!!!).
לכן כאשר אנו רוצים לכבות את האש אנו צריכים או לקרר את האיזור או למנוע מהחמצן שבאוויר להגיע. זהו בדיוק מה שהמים עושים לאש – הם מקררים את החום הנפלט מהלהבות וכך הם מונעים מהאש לבעור. בנוסף הם פועלים פעולה נוספת – הם מצפים את חומר הבעירה (העץ) בשכבה של מים ומבודדים אותו מהחמצן שבאוויר וכך האש לא מצליחה לקבל את החומרים החיוניים לקיומה.
מעניין מאוד לדעת כי לא בכל מצב המים מכבים את האש! כאשר הטמפ' גבוהה במיוחד אזי כתוצאה מהחום המים מתפרקים למימן וחמצן, ואז מתבצעת פעולה הפוכה – החמצן שמשתחרר מלבה את האש בעוצמה גבוהה ביותר!!!
מה קובע את צבע הלהבות של האש? זה תלוי בגובה החום שנפלט – ככל שהחום גבוה יותר הגוון הופך לכחול יותר, וככל שהחום נמוך יותר הגוון אדום יותר (כאשר רוצים לזהות חומר לא מזוהה, ניתן לשרוף אותו במעבדה ובעזרת צבע הלהבה ניתן לדעת איזה חומר הוא).
כיצד נדלק הגפרור? קצהו של הגפרור מצופה בזרחן – זהו חומר מאוד דליק שכאשר הוא מגיע ל – 50 מעלות בלבד הוא נדלק. כתוצאה מהשפשוף של הזרחן נוצר חום בגובה של 50 מעלות וכך האש נדלקת וממשיכה לבעור בעזרת העץ שבגפרור.
