מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב.
אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב"ם ומרן השולחן ערוך.
וכבר ביארנו, כי שבוע שחל בו תשעה באב, בשנה זו (התשע"ד), יחל מיום ראשון ז' אב. ועד אז מותר לספרדים להסתפר ולהתגלח.
ולענין תספורת לנשים בשבוע שחל בו, או בכל ימי בין המצרים למנהג האשכזים, הדבר תלוי במחלוקת אחרת, וכפי שנבאר:
נחלקו הפוסקים, לענין אשה שאבלה על אחד משבעת קרוביה (אב ואם, אח ואחות, בן ובת, ובעל), האם היא אסורה להסתפר, כשם שלאנשים אסור להסתפר, או שאיסור זה אינו נוהג באשה.
ולהלכה, מרן השלחן ערוך, אשר הספרדים וכל בני עדות המזרח הולכים לאורו, פסק שאין איסור תספורת נוהג באשה. ועל כן תיכף אחר שבעת ימי האבל, מותר לאשה להסתפר. אבל הרמ"א, שלפי הוראותיו הולכים האשכזים, פסק שאיסור תספורת נוהג גם בנשים.
ולפי זה נראה, שלדעת מרן השלחן ערוך, ולמנהג הספרדים, אין איסור תספורת נוהג בנשים. אבל למנהג האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, אף הנשים בכלל איסור זה. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.
ומכל מקום יש מרבני האשכנזים שכתבו, שאף על פי שבאבלות ממש, מנהגם הוא שגם הנשים אינן מסתפרות, מכל מקום בבין המצרים רשאיות הנשים להקל בזה, כי אין תוקף מנהג האבלות חמור כל כך מצד הדין, רק בתורת מנהג, כמו שביארנו. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב, שאז איסור התספורת הוא מתקנת חכמי המשנה ממש, ולא רק מחמת המנהג, אין לחלק בין אנשים לנשים.
ומכל מקום מנהג הספרדים להקל בזה לגמרי כמו שכתבנו, אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב.
בתודה להלכה יומית / פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
