דבר תורה מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א – יומא דהילולא של הסבא הגדול מור זקננו רבנו ישראל אבוחצירא זצוק"ל
הנה בכל שנה ושנה כמיצר שהחזיקו בו רבים (ב"ק כח.), עומדים בהרבה מבתי עם ישראל בשמחה לכבוד ההילולא של מור זקננו זצוק"ל, ומעוררים ישני עפר שיהיו מליצי יושר על הכלל ועל הפרט בשמים.
והנה חשבנו בזמן קדוש זה, להשתדל ולהבין מדוע ישנם צדיקים אשר זכו ששמם יוחק לזיכרון עולם לדורי דורות, לומדים את תורתם ומקדישים ברבים את דרכם ומזכירים אותם בכל צרה וצוקה, וישנם צדיקים אחרים אשר אין שמם שגור בפי כל חי.
והנה הרבה פירושים פירשו רבותינו הקדושים זצוק"ל על ענין זה, אך אמרנו שאין בית מדרש בלא חידוש בגדר השאירו לנו אבותינו רבותינו זצוק"ל להתגדר בו וצאי לך בעקבי הצאן, ובעזרת ה' נשתדל לבאר ולומר יסוד גדול שיהיה כלי קיבול להחזיק בשמחה, ויהיה מקום שתחול הברכה ממרום ביום קדוש זה.
הנה ידועים דברי רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל (שער הכוונות פסח, דרוש א) כי השם אלוקים מתחלק לשני חלקים, ג' אותיות הראשונות "א ל ה" הם מצד החסד, וב' האותיות האחרונות "מ י" הם מצד הדין.
אם כך, כאשר מתפללים ומזכירים את שם "אלוקים", יכוון האדם שאלוקים ה' מתחיל בג' האותיות הראשונות א' ל' ה' שזה חסד ורחמים, ויכוון בהמשך "מ י" שזה דין.
והנה פרעה רצה לעורר את מידת הדין על עם ישראל, ופרעה הוא היה שורש הסיטרא אחרא ושורש כל רע, ולכן כאשר משה ואהרון עמדו לפניו בשליחות הקב"ה על גאולת בני ישראל מארץ מצרים, ענה ואמר פרעה (שמות ה, ב) "ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל". והנה פרעה שחכם גדול היה וכולו טומאה וסיטרא אחרא, מדגיש את שתי האותיות הסופיות בשם אלוקים שהם מידת הדין "מי" ה' אשר אשמע בקולו, וכך רצה פרעה לעורר את מידת הדין על בני ישראל, שכל ההתנהלות עימם מהשמים תהיה רק במידת הדין, ולכן מדגיש הוא "מי".
וכך, כשהתרצה בסוף לשלוח את בני ישראל לזמן קצר למדבר, עמד ואמר למשה "מי ומי ההולכים" (שמות יב, ח) גם פה מנסה פרעה לעורר את האותיות הסופיות של אלוקים "מי" שהם דין, בכדי שמידת הדין תהיה חס ושלום על עם ישראל.
אך הקב"ה שיודע תעלומות ואין נסתר ממנו, ממתק את הדין בדבריו על עם ישראל, ושולח ואומר למען "שתי אותותי "אלה" בקרבו" (שמות י, א) ש"אלה" אלו הג' האותיות "א ל ה" הראשונות בשם אלוקים.
ודרשו רבותנו הקדושים זצוק"ל על הפסוק (ישעיה מ, כו) "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" אם חס ושלום נמצא אדם בתקופות ובזמנים קשים, שהם בבחינת "מי" שמידת הדין שורה עליו, ורואה הסתר גדול בכל מעשה ידיו, ישא למרום עיניו ויתחזק באמונה בהקב"ה, ואז יבין את אלה שזה "א ל ה" האותיות הראשונות בשמו יתברך, שהם מצד החסד והרחמים.
וכשישאל האדם, איך לעורר את ליבו להתקרב להקב"ה בשעות קשות של הסתר פנים? אמרו רבותנו יקרא קריאת שמע, והנה שמ"ע בראשי תיבות ש'או מ'רום ע'יניכם, וכשישא למרום עיניו ויתגבר לסדר את שמו יתברך בלי בלבול דעות של היצר הרע ושל פרעה ושל הסטרא אחרא, אשר מנסים בכל עת וזמן למתוח דין על האדם בבחינת "מי ה' אשר אשמע בקולו", אלא בבחינת החסד והרחמים שהם "א ל ה" שהוא החסד והרחמים המושפעים על האדם.
והנה כך מצאנו אצל איוב שהיה ירא ה' ובעל יסורים, אשר אמר לחבריו (איוב יב, ט-י) "מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת, אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש". והנה הגמרא (סוטה יא) מבארת ואומרת כי איוב היה אחד משלוש יועצי פרעה שהם היו בלעם איוב ויתרו, ולפי ששתק ולא ברח כיתרו נידון ביסורים. לפי זה יש לומר, כי אחרי שבאו על איוב יסורים קשים עשה איוב חשבון נפש, והבין כי הסיבה לכך היא משום ששתק ולא מיחה בדברי הכפירה של פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו", לכן בכדי לתקן ענין זה קיבץ את רעיו ושומעי דבריו והכריז לפניהם את השאלה של "מי" והתשובה הברורה של "אלה", באומרו "מי" לא ידע בכל "אלה" כי יד ה' עשתה זאת, אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש".
והנה כאשר מגדל האדם את "א ל ה" על "מ י" ועובד את הקב"ה כתיקונו, גורם הוא לתקן עולם במלכות שדי. והנה הצדיקים הקדושים אשר גידלו את שמו יתברך ועבדו עבודה של מסירות נפש על הכלל, לחזק את ה' ככתבו וכלשונו חסד ורחמים לפני הדין, זוכים הם אף בשמים להשפיע ולהמשיך את שם ה' הגדול והנורא, שמידת החסד תהיינה לפני מידת הדין ולהתגבר על הרע.
והנה מור זקננו הקדוש רבנו ישראל אבוחצירא זצוק"ל, כל חייו מסר את נפשו לחסד ולרחמים ולאהבת ה'. אך אם היה צריך, באחרית הדברים ידע איך למתוח על עוכרי ישראל את מידת "מי שהיא מידת הדין. אך לאחר שכלו כל הקיצים באלה שהוא מידת החסד והרחמים.
יהי רצון שבזכות מור זקננו הקדוש ואבותינו הקדושים לבית פינטו ואבוחצירא שיושפע שפע רב מכל העולמות, ומידת החסד ומידת הרחמים תושפע עלינו ממרום, וכל ההולכים בדרך ה' ומקדשים את הנהגות קהילתנו הקדושה "שובה ישראל", נזכה לחן לחסד ולרחמים, ושלא תצא תקלה תחת ידינו, ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה.
ישתדלו אחי ורעי ביום קדוש זה, לחזק ולהגדיל את דברי התורה הנאמרים בק"ק "שובה ישראל" בכל מקום ומקום "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה".
