׳אני לדודי ודודי לי׳
לאחיי ורעיי ה׳ עליהם יחיו. ימים אלו, ימי הרחמים והסליחות וצריך כל אחד ואחד מאיתנו, לנקות ולזכך את נפשו, בכדי שנוכל להיכנס לראש השנה זכים וברים ואל לאדם לחשוב, שכאשר עושה תשובה הקב״ה בדיעבד ובחוסר שמחה, מקבל את תשובתו, אלא, ריבון העולמים, שמח שמחה גדולה בתשובה של כל יהודי וכבר אמר מור זקנינו, רבינו יעקב אבוחצירא זצוק״ל, בספרו ׳שערי ארוכה׳, שלא יחשוב אדם שאם יחטא כל השנה ויבוא פתאום באלול ויעשה תשובה, תתקבל בדוחק תשובתו והקב״ה לא ישמח בתשובתו, כי תהיה עליו טענה איפה הייתה כל השנה?! אלא, אפילו שחטא כל השנה, אם עושה תשובה באלול, הקב״ה שמח בו שמחה גדולה ורמז לדבר ׳מודה ועוזב ירוחם׳ הראשי תבות והסופי תבות בגימטריה ״באלול״ וכן אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים, שזה ראשי תבות אלול. הקב״ה שמח בחוזר בתשובה באלול מלשון ששון, כלומר, התשובה של אלול היא לא בדיעבד, אלא הקב״ה שמח בה בשלמות ולכן, נשתדל בנפשנו לנצל כל רגע מהימים הללו ונשתדל לזכות את אחינו בית ישראל ולעוררם להבין את מהות הימים.
וידועה הסגולה בשם רבינו האר״י הקדוש, בימי חודש אלול לכוון היטב בברכת ״השיבינו אבינו לתורתך״ בתפילת שמונה עשרה, לחזרה בתשובה וכן, להזכיר את שם קרוביו בתפילה זו, ויכוון, שיזכו לחזור בתשובה שלמה ולשים, בכל עת, מול עינינו, לא לאבד רגע מהימים המסוגלים הללו. וידוע המשל על אדם שהיה בלילה יושב על שפת הים, וחושך ועלטה היתה סביבו, וברוב שיעמום חיפש משהו להתעסק בו והנה מצא שקית מלאה באבנים התחיל להשליכם לתוך הים, אבן-אבן, והיה נהנה וערב לאוזניו הרעש שהיה שומע את האבנים נופלים בים וכך, במשך שעות שמח ונהנה בהשלכת האבנים למים והנה שהתחיל השחר להאיר, מסתכל על השקית שנשארו בה אבנים בודדות ורואה, שאבנים אלו, היו אבנים טובות ומרגליות, שוד ושבר עבר על נפש האדם ההוא. בשביל הנאה של רעש קטן, איבד ממון עצום, כך האדם, הקב״ה נתן לנו שקית מלאה באבנים טובות, שזה חודש אלול, ואדם מאבדם מבלי לדעת את ערכם על דברים בטלים. לכן, נדע להחזיק את הרגעים ולנצלם בלא שיעבור רגע מהחודש הזה, בלי עשייה וניצול הזמן, להשיג השגות כבירות. השתדלו אחיי ורעיי, כשמתעוררים, לעשות מעשים טובים, להזכירנו לפני בורא עולם ולומר לו שאני הקטן השתדלתי לעורר הזמן ובזכות זה ימתק עליי את הדינים ויסיר ממני כל המסכים.
נזכה השבוע לבשורות טובות ישועות ונחמות ולגאולה שלמה.
