חזון יאשיהו- ד׳ בטבת תשע״ו
ב״ה זכינו בקהילתנו הקדושה להשתדל להרבות בדברי תורה ושיעורי תורה ובפסוקי התהילים הקדושים ובתיקון הנפש, בפסוקים הקדושים של אליהו הנביא ואלישע הנביא, שמסוגלים להשפיע על אדם, שישתנו לו החיים לטובה ושישתנו עבורו סדרי מעשי בראשית וכן, בזמן האחרון, של לימוד הזהר הקדוש וסיומו בכל יום.
והנה רוצים אנו לחדד, לאחיי ורעיי, בכדי שנבין את עומק הקבלות החשובות הללו, כולנו רוצים לשוב בתשובה ולהתקרב לקב״ה אך, צריכים אנו לדעת יסוד גדול, אשר רבים לא מודעים לו- תשובה בזמן הזה, אינה נמדדת בכמה סיגופים או תעניות שעושה האדם. וידוע, דברי רבינו הבעל שם טוב באיגרת לתלמוד התולדות יעקב יוסף (הובא בספר שבחי הבעש״ט ): שבזמן הזה בטל עניין התעניות בתשובה, מה שהיה נהוג עד דורו מפני חולשת הדורות וזה לשון קודשו וראיתי ראיה אחת בשתי שורות העליונות ששם נאמר שרום מעלת כבודו אומר כאילו מוכרח להתענות ותרגז ביטני מעל הקורא ואיני מוסיף בגזירת עירין ובצירוף קודשא בריך הוא ושכינתא, לבל יכניס עצמו חס ושלום בזה כי זה מעשה מרה שחורה ועצבות ואין שכינה שורה לא מתוך עצבות וכו׳, אלא רק מתוך שמחה של מצווה(שבת ל). כאשר ידוע לרום מעלת כבודו דבר שלימדתי כמה פעמים והיו הדברים הללו על להבו על דבר סעיפי מחשבות רום מעלת כבודו המביאים אותו לזה היוצר ויהיה אלוקים עמל גיבור החיל בכל בוקר בעת לימודו ידביק עצמו באותיות בדבקות גמור בעבודת הא-ל יתברך שמו ואז יתמתקו הדינים בשורשם ויקל מעליו הדינים ומבשרך אל תתעלם ח״ו יותר מהצורך והחיוב והיה אם תשמע בקולי והיה אלוקים עמך (עכ״ל) והנה מדברי אבינו הבעל שם טוב, מוכח שהתשובה והכפרת עוונות בזמן הזה, היא על ידי ריבוי בלימוד הצורה והדבקות בלימודו וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך אורח חיים (א ו – ח תקעא): היושב בתענית, אם יכול לסבול התענית נקרא קדוש ואם לאו, שאינו מספיק בריא וחזק נקרא חוטא. תלמיד חכם אינו רשאי לישב בתענית, משום שממעט במלאכת שמים, אלא אם כן שהציבור מתענים ושלא יפרוש עצמו מהם ומלמדי תינוקות, דינם כתלמיד חכם ומובא במגן אברהם, שמתיקוני התשובה של זמן הזה, הוא שילמד יותר ממה שהיה רגיל עד עתה. ויסוד הדברים הוא ממה שאמרו במדרש ויקרא רבה (כה): רב הונא אמר אם נכשל אדם בעבירה חייב מיתה בידי שמים מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרוא דף אחד, קורא ב׳ דפים, ואם היה למוד לשנות פעם אחת, ישנה שניים וענינו למוד לקראת ולשנות מה יעשה ויחיה? ילך ויעשה פרנס על הציבור ופרנס של צדקה ויחיה (ע׳כ) אם כך, מכל דברינו יוצא, שבזמן הזה עיקר התשובה וכפרת העוונות, אינה באה מצומות ותעניות, אלא מריבוי ועמל בדברי התורה הקדושה.
וידוע דברי רב שמעלקא מניקלשבורג זצוק״ל, שהיה מגדולי וקדושי עם ישראל, שמי שלומד תורה מתוך יסורין, מתכפרים לו ארבע מיתות בית דין, אם היה חייב בהם. ומרחיב ואומר, בכל פעם שהיצר מביתו לסיים ולקצר בלימוד תורה, מחמת עייפות או חיסרון הבנתו, או מחמת שיחת הילדים, יגער ביצר הרע ויתגבר עליו מאוד וישבור טבעו וילמד יותר מהרגלי ובזה משבר הקליפות והחיצונים ומכפרים גם על כריתות ומיתות בית דין ומתוגה בידי שמים, כי הלימוד בתנ״ך ומשנה וגמרא ופוסקים שהוא בכוח ובקול ובנעימות הקול, בלי שום מחשבה זרה ובנענוע הגוף,מטהר ומצחצח הנשמה ומחדד השכל ומשבר הקליפות והחיצונים מכל וכל (עכ׳ל).
ולכן, ביותר בימים הללו, שהם ימים של מבחן מהשמים לכלל עם ישראל, שהנסיונית מרובים, נדע איך להיות בעלי תשובה אמיתיים ונדע שהתיקון בדור הזה של בעל תשובה, הוא על ידי ריבוי ודבקות בתורה יותר מתעניות וסיגופים ומי חכם, וישמע דברים אלו וירבה בתורה ובתפילה! ולכן, נשתדל בקהילתנו הקדושה, אנו ובנינו וזרעינו וזרע זרעיהן, לבנות את החומה הבצורה הזו בלימוד הקבוע הזה והוא יהיה כמקווה ישראל ה׳ מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל בתורה הקדושה, בזכות קריאת התהילים ובמיוחד תיקון הנפש והפסוקים המסוגלים לישועה, ניסי אליהו ואלישע ובכוח לפיד האש של הזוהר הקדוש, נזכה שיכופר עוונינו ותזדכך נפשנו ותעלה שוועתנו אל האלוקים ונשתדל בכל רגע של פנאי, להרבות בלימוד תורה. ובכל זמן, שנרגיש קושי או דוחק, או מניעות ללמוד תורה, נדע שזה הזמן המיוחד לכפר לנו על העוונות הקשים והחמורים, אם התחייבנו בהם ח״ו.
השתדלו אחיי ורעיי, בכל עת ובכל זמן, להזכיר אותי בפני בורא עולם, שיתמלא עליי ברחמים אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיא.
