הנה אמרו חז"ל, "אסתר – סוף כל הניסים". וכשנתעמק ונתבונן נמצא דבר של פלא גדול בכל הניסים אשר ראינו אצל אבותינו, קריעת ים סוף, יציאת מצרים, מן ארבעים שנה, בארה של מרים, מלחמת סנחריב וכו' וכו', ראינו ניסים ברורים, פרעה הרשע נענש, הדברים היו גלויים בלי עליות ומורדות. אך בכל העניין של פורים רואים רגעים של תקוה, רגעים של חרדה, רגעים של שמחה, רגעים של יאוש, אין דברים ברורים ומוכרעים בפעם אחת. ונתעמק לבאר הדברים.
המדרשים מביאים: המן ומרדכי היו מקורבים מאוד למלך עם הערכה למרדכי – מיושב, נבון, חכם וכו', והנה פתאום מרדכי יורד והמן מתקרב מאוד, הביטחון של היהודים יורד בממלכה. אך פתאום שוב חוזרת התקוה, המלך מוציא להורג את זרש אשתו ואסתר ממשפחת מרדכי, יהודיה, נלקחת לבית המלך להיות מלכה, הביטחון של היהודים חוזר אליהם. הנה אחותנו בתנו בבית המלך המלכה, והצפיות והתקוות גדולות. עוברים ימים, שבועות ובני ישראל שומעים שבכלל אסתר לא גילתה את עמה ואת מולדתה והמלך בכלל לא יודע על יהדותה, שוב הביטחון יורד לעם ישראל, והדברים מחמירים. המן מתחזק בבית המלך ונהיה מהבחירים והחשובים, ושנאתו ליהודים ידועה ורדיפתו ליהודים מורגשת, עם ישראל נופל ליאוש חמור מאוד.
בתוך כל הצער הזה מרדכי היהודי שומע בגתן ותרש מתכננים להרוג את המלך, מרדכי מציל את המלך, דבר זה מחזק את העם היהודי בבית המלך ושוב מחזק את התקוה של היהודים ואת ביטחונם. אך בני ישראל שוב שומעים שמועות על מזימות קשות שהמן וזרש זוממים על עם ישראל, פחד ואימה וחרדה והמצב מתדרדר הידיעה על הגזירה לאבד וכו' את כל היהודים, מרדכי גוזר תענית, אסתר מכינה סעודה לאחשורוש והמן, בני ישראל בטוחים שהנה אחותם תצילם בסעודה הראשונה תדבר בפני המלך, אך שוב יאוש אסתר בסעודה הראשונה לא אומרת מאומה. אחרי כל כך קושי של עליות ומורדות באה הישועה הגדולה לעם ישראל וזה "אסתר סוף כל הניסים", עד אסתר המלכה הניסים היו ברורים. קריעת ים סוף, מלחמת סנחריב וכו', אך מאסתר המלכה גם הישועות הם בעליות ומורדות, רגעים של תקוה, רגעים של יאוש, רגעים של שמחה, רגעים של עצבות, אך מי שיראת ה' מול עיניו יודע לראות את האמת ולדעת את כל המגילה שהיא מלאה בעליות ומורדות.
וכך חיינו בדור הזה, חיים של עליות ומורדות וגם שנמצאים ברגעים למטה בעוד ימים, רגעים, שבועות ההמשך יבוא והתקוה והישועה תהיה עמנו. כך אנו רואים בשנים האחרונות את כל התלאה ויודעים שבאחרית, בסוף כל המסע הארוך הזה, הישועה תהיה על קרקע בטוחה ויציבה
וזה החודש שממנו צומחות הישועות הגדולות.
ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.
