מנהגי חג השבועות
חלוקת שעות החג בגמרא במסכת ביצה (דף טו:) אמר רבי יהושע, מצות יום טוב, חציו לה’ וחציו לכם, כלומר שיש לחלק את הזמן ביום טוב, מחצית
שיעור השבועי פרשת וירא - חידושים ויסודות גדולים לחיים
י״ט במרחשון ה׳תש״פ – נובמבר 17, 2019
שיעור השבועי פרשת נח - איך ידע האדם מה התיקון שלו בזה העולם
ל׳ בתשרי ה׳תש״פ – אוקטובר 29, 2019
ליל הושענא רבא - על ידי שמכבדים את התורה זוכים לתיקון גדול
ל׳ בתשרי ה׳תש״פ – אוקטובר 29, 2019
ערב יום כיפור - מעלת בן אדם לחברו - שיעור עצום עם מוסר ענק
י״ד בתשרי ה׳תש״פ – אוקטובר 13, 2019
חיזוק והתעוררות ליום כיפור חידושים ויסודות עצומים - התקיים בפריז
ז׳ בתשרי ה׳תש״פ – אוקטובר 6, 2019
בראש השנה עומדים למשפט לפני הקב"ה
כ״ו באלול ה׳תשע״ט – ספטמבר 26, 2019
WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near '' at line 1]
SELECT * FROM mdwp_posts WHERE ID =
Posts by tag: הלכה
מנהגי ימי ספירת העומר
(“ילקוט יוסף” של הראשל”צ הרב יצחק יוסף שליט”א) א המנהג בכל תפוצות ישראל שלא לשאת אשה בימי הספירה מפסח ועד ל”ד לעומ
שבת הגדול
(מלוקט מהספר “ילקוט יוסף – הלכות פסח” של הראשל”צ הרב יצחק יוסף שליט”א) א שבת שלפני הפסח נקרא “שבת הגדול” מפנ
ברכת האילנות
נביא כאן בקצרה את דיני ברכת האילנות. ריכזנו את ההלכות וקיצרנו אותם על מנת שיהיה נוח וקל להבין. ההלכות נלקחו מהספר “חזון עובד
כלל ה’: סעיף א’ – ב’
הלכות לשון הרע, כלל ה’, סעיף א’ כשם שאסור לבזות את חבירו בענינים שבין אדם למקום, אסור לבזות אותו בעניינים שבין אדם לחבירו.
שואלין בהלכות הפסח
בגמרא במסכת פסחים (דף ו:) אמרו, “שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום”. ובפשיטות נראה, כי כוונת הדברים היא, ששלושים יום ק
מקרא מגילה
כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר “אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ו
מענייני הפורים השנה – תשע”ד
פורים שחל במוצאי שבת היום, הוא יום ל’ באדר א’, ראש חודש אדר. והשנה, יחול יום הפורים (י”ד באדר) ביום ראשון. וכידוע, בכל מקום
כוחו של חודש אדר
משנכנס אדר מרבין בשמחה בגמרא במסכת תענית (דף כט.) אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב , כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כ
תענית אסתר
בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם שונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובי