פרשת השבוע

דבר תורה מיוחד אשר ביקש כבוד האדמו״ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט״א  לקדש ליום ג’, ה’ אדר ב’ התשע״ו “ויקרא אל משה וכו’, אדם כי יקריב מכם קרבן לה’ מן הבהמה וכו’ תקריבו את קרבנכם”.  והנה חשבנו להקשות ולומר, התורה הקדושה מתחילה, אדם כי יקריב מכם קרבן לה’ מן הבהמה, בלשון יחיד ואחרי כן תורתנו הקדושה ממשיכה ואומרת תקריבו את קרבנכם, בלשון רבים. והרי ידוע שהתורה הקדושה מדוקדקת בדקדוק הגדול ביותר ואין מילה אחת שלא מדוקדקת ביותר, אם כך מדוע מתחיל ביחיד ומסיים ברבים או שיתחיל ביחיד ויסיים ביחיד או שיתחיל ברבים ויסיים ברבים וזה שמתחיל ביחיד ומסיים ברבים יש...

דבר תורה מפי האדמו”ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט”א אשר הוקדש ליום ב’ ד’ אדר ב’ התשע”ו “ויקרא אל משה וידבר ה’ אליו מאוהל מועד לאמר דבר אל בני ישראל”. וצריכים להבין מדוע ויקרא כתוב בתורה הקדושה בא’ זעירא, הרי התורה הקדושה אמת וכל תג בתורה הקדושה פירושים רבים בו וכבר אמרו חז”ל רבי עקיבא היה דורש תילי תילים של הלכות על כל תג בתורה, אם כך מדוע הא’ של ויקרא כתובה בתורתנו הקדושה באות קטנה?. אלא אפשר לפרש ולאמר יסוד גדול, ידוע שעל ידי קרבנות הקב”ה מכפר לנפש האדם, כאשר עושה דבר רע או דבר לא הגון, קרבנות מכפרים...

דבר תורה מיוחד אשר ביקש כבוד האדמו״ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט״א לקדש ליום א’ ג’ אדר ב’ התשע״ו “ויקרא אל משה וידבר ה’ אליו וגו’ אדם כי יקריב מכם קרבן “וגו’. וברש”י: לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חיבה לשון שמלאכי השרת משתמשין בו שנאמר וקרא זה אל זה (ישעיה ו’-ג’) אבל לנביאי אומות העולם וכו’ נאמר (במדבר כ”ג-ד’) ויקר אלוקים אל בלעם (בראשית רבה נ”ב-ה’)‏. והנה צריך להבין, מה הכח המיוחד שהתורה הקדושה נותנת לשם של האדם. כמו שמצאנו המעשה ברבי מאיר בעל הנס וחכמים שהלכו להתארח באחד השבתות אצל אדם מסויים ונתנו לו כל...

דבר תורה מיוחד אשר ביקש כבוד האדמו״ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט״א לקדש ליום  שלישי כח׳ אדר א׳ התשע״ו “אלה פקודי המשכן משכן העדות”. רש”י במקום כותב: “המשכן משכן” – שתי פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין, על עוונותיהם של ישראל”.  והנה צריך להקשות ולהבין, הרי התורה הקדושה מצוה אותנו, כשאתה לוקח משכון מחברך, אסור לקחת משכון שהחיות של האדם קשורה עם הדבר הזה, אם החיות של האדם קשורה במשכון אדם עובר על עבירה חמורה ביותר. כפי שכתוב בדברים (כ”ד- ו’): ״לא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא חובל”, שהרי בית המקדש היה לבני ישראל כמו רחיים ורכב, שהם דברים...

“ויביאו את המשכן אל משה” (שמות ל”ט-ל”ג). וברש”י פירש‏: לפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן הניח לו הקב”ה הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים שאין כח באדם לזקפן ומשה העמידו, אמר משה לפני הקב”ה, איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו ( תנחומא י”א).  וצריך להבין, הרי כל הארבעים שנה, שבני ישראל היו במדבר היו מפרקים את המשכן בכל חניה וחניה שהיו עוצרים ולמה לא יכלו עכשיו להקימו, הרי בכל פעם היה בכוחם לבנות ולהקים, למה עכשיו לא יכלו לבנות ולהקים והיה צריך את משה...

ערב שבת קודש פרשת ויקהל אחת המצוות החשובות ביותר והבסיסיות ביותר בעם ישראל זוהי מצוות הצדקה, שעל המצווה הזו בני ישראל נושעו, נגאלו מכל צרותיהם ומכל ההתמודדויות הקשות שעברו על עם ישראל מהיותו עם.  והנה חשבנו להקשות ולומר, כשהיו בני ישראל במדבר כל בני ישראל אכלו את המן, כדל כעשיר כעני, כולם אכלו מן המן. ואם כך, ארבעים שנה שבני ישראל היו במדבר איך נתנו צדקה, הרי כולם היה להם אוכל מהמן, “וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אוכלו לקטו”(שמות ט”ז-י”ח).   אם כך איך עשו חסד וצדקה אחד עם השני, שעל הצדקה העולם עומד ? אלא...

    : דבר תורה מפי כבוד האדמו״ר עט״ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט״א “והמלאכה הייתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר”. (שמות ל”ו-ז’). צריכים להבין, מדוע הקב”ה ביקש לבנות בית המקדש מזהב וכסף, את המשכן מדברים חשובים ויקרים, הרי מלאה כל הארץ כבודו של הקב”ה ואין התפעלות בשמים לא מזהב ולא מכסף ולא מאבנים טובות. ומדוע צריכים בבית ה’ זהב וכסף? וכן, התורה מצוה אותנו להדר במצוות בגדר: “זה אלי ואנווהו”, בשביל מה צריכים את ההידור בדברים יקרים, הקב”ה די לו בדברים פשוטים, בענוה, בצנעה, מדוע הפאר וההדר? אלא צריכים לבאר ולומר, כשנותנים מתנה לחבר המתנה מורכבת משני דברים:...

דבר תורה מפי כבוד האדמו״ר עט״ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט״א – פרשת ויקהל “זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה’”.(שמות ל’-י”ג). והנה צריך להבין, מדוע התורה מצוה אותנו לתת מחצית השקל, הרי בכל דבר של מצוה צריכים לתת שלם?  ורבו הפרושים מדוע מחצית ולא שקל שלם. אולי אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, התורה הקדושה מספרת לנו על דוד המלך, כאשר ברח משאול והנה הקב”ה זימן לדוד המלך את שאול המלך בתוך מערה ודוד עמד מנגד בלי ששאול רואה והיה בכוחו של דוד לעמוד ולהרוג את האדם שרודף אותו בכל...

“זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה’”. וצריך להבין עניין מחצית השקל דווקא, הרי כל דבר שבקדושה עדיף דבר שלם ולא חצי וכך חכמי הקבלה מזהירים שאדם השותה בכוס יזהר שהכוס יהיה מושלם ולא שבור וכשאדם אוכל פרי, ישתדל שהפרי יהיה שלם ולברך על פרי שלם, כל דבר שבקדושה עדיף בשלמות. אם כך למה פה התורה מצווה אותנו להביא מחצית השקל, חצי ולא שלם? הרי הכסף הזה נדבה למשכן, שיהיה שקל שלם, ולמה מחצית השקל? ואפשר לפרש ולומר, מובא בתורה, (במדבר כ”ג ,כ”א): ״לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל...

דבר תורה מאת האדמו״ר יאשיהו יוסף פינטו שליט״א  ״אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות מחבלו של משיח מדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג״ (הגמרא במסכת שבת קי’ח). והנה צריכים להבין, מה פרוש כל המקיים שלוש סעודות ניצול משלושה פורענויות? היה צריך להגיד כל האוכל שלושה סעודות, למה כל המקיים שלושה סעודות, הלשון לא מובן?.  אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, אדם שיושב ואוכל וכל הסעודה זה בגדר אכילה והנאה ותאוה, זה לא נקרא סעודת שבת, סעודת שבת זה נקרא לקיים את הסעודה, להבין שהארוחה זה...