ספורי צדיקים

לאחי ורעי האהובים והחביבים. הנה עבר עלינו ליל הסדר בקדושה ובטהרה, ובודאי שמרגישים כולנו את השינוי בחיים מהכח של ליל הסדר. לילה זה, זה לא עוד יום בחיים, אלא זה זמן של שינוי מוחלט בחיי האדם. והשינוי הזה צריכים להיות ערניים להרגיש אותו, משום שהרבה פעמים עובר על האדם שינוי, אבל האדם רדום, כאדם שנמצא תחת השפעת סמי הרדמה, אלא צריך האדם להיות ער להרגיש את השינוי. ועל זה נאמר: “והחי יתן אל ליבו” (קהלת ז, ב), יש חיים שנושמים, אך אינם חיים בהרגשה והתחושה הרוחנית, לכן חייבים להתעורר בליבנו ובהרגשה הרוחנית. הנה יום זה הוא יום קדוש ביותר, ההילולא...

  לעיתים, שעה שעם ישראל נמצא בתקופה קשה. אות הוא כי הימים ימים של ישועה וגאולה. ולהפך, בשעה של רווחה, יש לה משמעות של התארכות הגאולה. בתקופת נפולאון, הקיסר הצרפתי, היו יהודים רבים שתלו בו תקוות רבות. סבורים היו אותם יהודים, כי אם נפולאון אכן ביטל כמה גזרות שהיו תלויות נגדם שנים רבות ועוד העניק להם כמה זכויות – זהו אות כי הגאולה קרבה…. אל אותם יהודים תמימים הפנה החת”ם סופר את המעשה הבא: בנו האהוב והמפונק של המלך סר לפתע פתאום מהדרך הטובה, והחל לעשות מעשים אשר לא יעשו. החליט אביו להגלותו לכפר נדח. ושם, בכפר, התגורר בן המלך...

בעיר וילנא היו שני יהודים מפורסמים, ר’ משה ור’ זימל, שניהם גבירים אדירים, תלמידי חכמים ונכבדי הקהל . הם היו קבלנים. פעם נפל סכסוך ביניהם ולא יכלו להסתדר בעצמם ונזקקו לדין תורה. אך מכיון שלא רצו ללכת לבית דין, החליטו כי יסעו לרב גדול שיכריע את הדין ביניהם.

נמלכו וגמרו אומר לנסוע לרב מביאליסטוק, שהיה מחבר הספר “מראות הצובאות” על ענייני עגונות, שהיה מפורסם כאדם גדול בתורה.

נסעו השנים והגיעו לבית הרב. לאחר שדפקו בדלת ראה השמש את המרכה ההדורה ור’ משה ור’ זימל עומדים לפניו. מיד רץ השמש לרב להודיע לו שהגבירים המפורסמים מוילנה רוצים להתקבל אצלו. לאט ובמתינות ביקש הרב...