חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2560.
נותרו עוד 20 פרקים!

87%

הנצפים ביותר

מועדים

הושענא רבה

כ״ח באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 23, 2014
הושענא רבה
מנהג התפלות בליל הושענא רבה יום השביעי של חג הסוכות, שיחול מחר (מהלילה – יום שלישי בלילה), נקרא יום “הושענא רבה”, ומרבים בו בלימוד התורה ובתפלה. ובו מקיפים את התיבה שבע פעמים, ומרבים בסליחות ובתחנונים, ומתפללים בו לגשמי ברכה, לפי שבחג הסוכות נדונים על המים (ראש השנה דף טז.). אולם מאחר ומדובר ביום חג, לכן אסור לומר “ויעבור ה’ על פניו” כפי שאומרים בימים הנוראים. וכן כשהחזן אומר “רחמנא”, לא עונים לו “בדיל ויעבור”, אלא עונים “אמן” בלבד. (כן הורה מן החיד”א. ספר חזון עובדיה על סוכות עמוד תלז). גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום...
0 Comments Off 2495 כ״ח באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 23, 2014 הלכות, מועדים, סוכות more

דיני חג הסוכות

כ״ח באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 23, 2014
דיני חג הסוכות
לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן הארץ, אין להניח על גביהן את הסכך, אלא בהפסק של נסרים של עץ וכדומה, שהוא דבר הגדל מן הארץ ואינו מקבל טומאה. הסכך צריך שיהיה מדבר הגדל מן הארץ, כגון נסרים של עץ וענפי אילנות וכדומה. וצריך שיהיה הסכך תלוש מן הקרקע, למעט אילן המחובר לקרקע שאין לסכך...
0 Comments Off 1465 כ״ח באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 23, 2014 הלכות, מועדים, סוכות more

שליח ציבור לימים נוראים

כ״ג באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 18, 2014
שליח ציבור לימים נוראים
  שאלה: במושב בו אנו גרים, מינו הגבאים שליח ציבור לתפלות הימים הנוראים, אדם שאינו זהיר במצוות. כיצד יש לנהוג? תשובה: השליח ציבור, כלומר, החזן, העומד בתפלה בבית הכנסת, הרי הוא שליח כל הציבור לרצות ולהעביר את התפלות בין הקהל לבין אביהם שבשמים. לפיכך, צריך השליח ציבור בכל השנה כולה, ובפרט בימים הנוראים, להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי. וכתוב בסדר רב עמרם גאון (ח”ב סימן נה): ושאילו מקמי מתיבתא (ושאלו לפני חכמי הישיבה), שליח ציבור שמרננים אחריו בדברים רעים, מהו להעבירו ולהכניס אחר תחתיו? (כלומר, שליח ציבור שיצאו עליו שמועות מבוססות רעות, האם מותר לסלקו ממשרת החזנות?), ואתיבו הכי...
0 Comments Off 2825 כ״ג באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 18, 2014 הלכות, מועדים more

מהלכות ומנהגי הסליחות

ג׳ באלול ה׳תשע״ד – אוגוסט 29, 2014
מהלכות ומנהגי הסליחות
היום יום שלישי, בו חל ראש חודש אלול (ויש שני ימים שהם ראש חודש אלול, היום ומחר), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י”ז בתמוז שבר את הלוחות, ועשה (שהה) ארבעים יום במחנה, עד ששרף את העגל וכתתו (וטחן אותו) כעפר הארץ, והרג את כל (מי) אשר נשק לעגל, והכרית עבודת העגל מישראל, והתקין כל שבט במקומו. ובראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה, עלה אלי ההרה, שסלח הקדוש...
0 Comments Off 1826 ג׳ באלול ה׳תשע״ד – אוגוסט 29, 2014 הלכות, מועדים more

ט”ו באב

י״ד באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 10, 2014
ט”ו באב
יום שני הבעל”ט, הוא יום ט”ו באב. ובמשנה במסכת תענית (דף כו:), אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי (בבגדי) לבן שאולין (שכולן שואלות זו מזו בגדים, ואפילו העשירות לא היו לוקחות משל עצמן, כדי שלא לבייש את מי שאין לה), ויוצאות במחולות בכרמים. ובגמרא (דף לא:) נזכרו עוד כמה טעמים שיום ט”ו באב היה יום טוב לישראל, ולכן נפסק להלכה שביום זה אין אומרים תחנון, וידוי ונפילת אפיים. ונזכר בגמרא, יפיפיות שבהן מה היו אומרות? תנו עינכם ליופי וכו’, מכוערות שבהן מה היו אומרות? קחו מקחכם...
0 Comments Off 1745 י״ד באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 10, 2014 הלכות, מועדים more

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

י׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 6, 2014
דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב
אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאיתשעה באב, וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה, ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, אולם כתב מרן הרב זצ”ל כי המנהג פשוט לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב). יש נוהגים במוצאי תשעה באב, שנוטלין ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד,  ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית. והוא מנהג טוב. אמרו רבותינו במסכת תענית (דף...
0 Comments Off 2261 י׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 6, 2014 ד' תעניות, הלכות, מועדים more

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

ח׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 4, 2014
החייבים והפטורים מתענית תשעה באב
דין חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב).   אדם זקן בשנים זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, ואפילו אם אין לו חולי פנימי, צריך לאכול בתשעה באב. אולם כתב מרן רבינו הגדול זצ”ל (חזון עובדיה עמוד רעט), שאדם כזה, שאינו חולה ממש, אף על פי שיש להורות שיאכל בתשעה באב,...
0 Comments Off 1736 ח׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 4, 2014 ד' תעניות, הלכות, מועדים more

הלכות ערב תשעה באב

ז׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 3, 2014
הלכות ערב תשעה באב
בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ”א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד”א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איסור אפילו באכילת בשר דגים, וכן נוהגים שלא לשתות שכר (בירה) או שאר משקאות חריפים בסעודה זו. והנוהג לשתות תמיד אחרי סעודתו מעט משקה חריף כדי לסייע לעיכול (כגון וויסקי) יש לו על מה שיסמוך לנהוג כן גם בסעודה המפסקת. וכן אסרו חכמים לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. ואפילו...
0 Comments Off 2452 ז׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 3, 2014 ד' תעניות, הלכות, מועדים more

דינים השיכים ליום תשעה באב

ה׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 1, 2014
דינים השיכים ליום תשעה באב
תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובהלכות אבילות וכיוצא בזה. וכן מותר ללמוד בספרי מוסר המעוררים את האדם לשוב בתשובה ולהטיב את מעשיו. ואין אוכלים בערב תשעה באב, אלא עד סמוך לשקיעת החמה. ומשקיעת החמה חלה חובת חמישה עינוים אלו שהזכרנו. אסור לרחוץ במים בתשעה באב, בין במים חמים בין במים צוננים, בין כל...
0 Comments Off 1724 ה׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 1, 2014 ד' תעניות, הלכות, מועדים more

אכילת בשר מראש חודש אב

ה׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 1, 2014
אכילת בשר מראש חודש אב
מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה. והנה אף שמבואר שאין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלבד, מכל מקום נהגו ישראל שלא לאכול בשר, מיום ראש חודש אב ועד יום עשירי באב. ומנהגים אלו נזכרו כבר בדברי הגאונים ורבותינו הראשונים, ופשטו בכל ישראל. ואין חילוק בין בשר בהמה לבשר עוף, שבכל אופן אסור לאכלו, ואפילו תבשיל שנתבשל עם בשר, כגון מרק, אף על פי שמוציא ממנו את הבשר,...
0 Comments Off 1594 ה׳ באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 1, 2014 ד' תעניות, הלכות, מועדים more