ד’ תעניות

*תִּקוּן חֲצוֹת* א. כל יהודי חייב להיות מיצר ודואג על חרבן בית המקדש ועל שריפת תורתנו הקדושה, ועל שנמסרו סודות התורה הקדושה לחיצונים, ועל הריגת הצדיקים וביזויים. ובתיקון חצות יש התעוררות בדברים אלו ויותר מכך, ואף על פי שאינו יודע הכוונות אשר צריך לכוין על פי הסוד, בעת אמירת התיקון חצות יקפיד בזה והקב”ה מצרף דברים יחד. ב. ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג על חורבן ביהמ”ק (שו”ע או”ח סי’ א). ורבנו ה”כף החיים” (שם, ס”ק כו, וכן הוא ב”מחזיק ברכה” שם, סק”ג) כתב, ומ”מ אם מוריד דמעות בתפילתו היא מתקבלת ביותר. ג. כל מי שיראת ה’ נוגעת בלבו,...

ביום שישי הקרוב יחול יום ראש חודש אב. שהשם יתברך יהפוך אותו לימי ששון ושמחה. ובשנה זו (תשע”ה) שיחול יום תשעה באב בשבת, יש לנו כמה פרטי דינים מיוחדים לבאר. ולכן נתחיל בדיני חודש אב. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז”ל, שימים אלו הם ימי פורענות לישראל, ומזלם אינו מאיר להם בימים אלו. וכך שנינו במסכת תענית (דף כו:) “משנכנס אב ממעטין בשמחה”....

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים יחדיו, אסורים בהחלט באיסור חמור בכל ימות השנה. אף על פי שמעיקר הדין, מותר לשמוע בשאר ימות השנה דרך הרשם קול, טייפ או דיסק וכדומה, שירים, ובפרט שירי קודש, המלווים על ידי כלי נגינה, מכל מקום, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שבימי בין המצרים יש להמנע מכך. וכבר...

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאיתשעה באב, וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה, ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, אולם כתב מרן הרב זצ”ל כי המנהג פשוט לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב). יש נוהגים במוצאי תשעה באב, שנוטלין ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד,  ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית. והוא מנהג טוב. אמרו רבותינו במסכת תענית (דף...

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ”א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד”א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איסור אפילו באכילת בשר דגים, וכן נוהגים שלא לשתות שכר (בירה) או שאר משקאות חריפים בסעודה זו. והנוהג לשתות תמיד אחרי סעודתו מעט משקה חריף כדי לסייע לעיכול (כגון וויסקי) יש לו על מה שיסמוך לנהוג כן גם בסעודה המפסקת. וכן אסרו חכמים לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. ואפילו...

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה. והנה אף שמבואר שאין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלבד, מכל מקום נהגו ישראל שלא לאכול בשר, מיום ראש חודש אב ועד יום עשירי באב. ומנהגים אלו נזכרו כבר בדברי הגאונים ורבותינו הראשונים, ופשטו בכל ישראל. ואין חילוק בין בשר בהמה לבשר עוף, שבכל אופן אסור לאכלו, ואפילו תבשיל שנתבשל עם בשר, כגון מרק, אף על פי שמוציא ממנו את הבשר,...

מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבילות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבילות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז”ל, שימים אלו הם ימי פורענות לישראל, ומזלם אינו מאיר להם בימים אלו. וכך שנינו במסכת תענית (דף כו:) “משנכנס אב ממעטין בשמחה”. ולכן ישראל שיש לו דין ודברים ותביעה משפטית עם גוי, יתחמק מלהתדיין עמו בימים אלו, ויתדיין עמו לאחר עשירי באב. משא ומתן של שמחה מיום ראש חודש אב, ממעטין במשא ומתן של שמחה, כגון קניית...