הלכות

נוהגים לתת לפני פורים מעות “זכר למחצית השקל”, כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז”ל (מגילה דף יג ע”ב) “גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו”. ומכל מקום רשאי כל אחד להקדים את מתן המעות. שלא לקרוא למעות “מחצית השקל” כתבו הפוסקים שיש להזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה “מחצית השקל” אלא רק “זכר למחצית השקל” משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם “מחצית השקל “הרי שמעות אלו תהיינה “הקדש” לבית המקדש,...

שאלה: בט”ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור “חיטה” חשבנו לקחת “שלווה” – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת “בורא מיני מזונות”, ואם נעשה ממנו “לחם”, אז יש לברך עליו “המוציא לחם מן הארץ”. ולכן על עוגות ועוגיות יש לברך ברכת “מזונות”. וכן אם נעשה “תבשיל” מאחד מחמשת מיני דגן, כגון דייסת סולת, ברכתה “ברכת בורא מיני מזונות”. מכל מקום ישנם אופנים שברכת הדגן היא “בורא פרי האדמה” כמו שנסביר. חמשת מיני דגן אלו הם: חטים ושעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון. והכוסמין הם מין...

להחזיק את המאכל בשעת הברכה  כשבא אדם לברך על איזה דבר מאכל או משקה שבא לאכול ממנו, או כשבא לברך על בשמים שרוצה להריח מהם, צריך לאחוז את אותו הדבר שבא לברך עליו בידו הימנית. ודין זה למדוהו הפוסקים מן הברייתא במסכת ברכות (דף מג:).      וכתב רבינו ה”מרדכי” בשם הראבי”ה (בעל ספר “אבי העזרי”), שמכאן נלמד, שבכל ברכה של דבר מצוה, ראוי לו שיאחז ביד ימין. ולפיכך גם בזמן ההבדלה, אוחז את היין בימינו ומברך ברכת בורא פרי הגפן, ואחר כך מעביר את היין ליד שמאל ונוטל את הבשמים בימינו ומברך עליהם, ומחזיר את היין לימינו. ומרן הבית יוסף...

הלכות ומנהגי חג החנוכה מתוך הקונטרס *תאיר נרי* של *כבוד האדמו”ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט”א* א. מנהג קדוש וטוב הוא לשים השמן של נרות חנוכה בסוכות בסוכה לנוי ויופי, ומאותו שמן להדליק את נרות החנוכה ואז כוחם רב. ב. סגולה לצאת ממרה שחורה להסתכל על הנרות הדולקים של חנוכה, ומי שנמצא בעצבות ובדאגות יקפיד בזה ויראה ישועות גדולות. ג. דוד המלך אומר בתהילים (צא, ח) “רק בעיניך תביט” וגו’ דהיינו שלתקן פגם העינים שהוא מקור הפגם שלא יסתכל בהסתכלות אסורות, וגם יביט בדברים שבקדושה על מצוה ועל נרות חנוכה, וכמו שאנו אומרים “ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן...

א. רבנו החיד”א זצוק”ל כתב בברכי יוסף (סי’ תרעט אות א) על דרך האמת איכא טעם כעיקר דנר חנוכה ברישא ואח”כ נר שבת דמעלין בקדש, וכן ראוי לנהוג ע”כ, וכך נהגו אבותי ורבותי זצוק”ל.  ב. עוד מובא ברבנו החיד”א זצוק”ל בברכי יוסף (שם, אות ב) וזל”ק, יש להיזהר להתפלל מנחה בע”ש של חנוכה ואח”כ להדליק נר חנוכה, כי תפילת מנחה נגד תמיד של בין הערבים ונר חנוכה זכר לנס הנעשה בנרות המנורה הנדלקות אחר תמיד של בין הערבים (מהר”ש אבוהב בעל דבר שמואל בתשובות כ”י) ע”כ. ג. מי שמחמיר במוצאי שבת כדעת רבנו תם שלא לעשות מלאכה עד שעה וחומש...

ענין לבישת בגדי לבן בשבת על פי מנהגי האר”י הכוא ענין נשגב מאד – וכידוע האר”י יצא עם תלמידיו חוץ לעיר צפת לבוש ד’ בגדי לבן ם כדי לקבל השבת ובשם משמואל ומובא בכתבי האר”י ז”ל שקורא לצדיקים, אשר מכנה אותם לשרידים אשר ה’ קורא ללבוש ד’ בגדי לבן בשבת וטעם המנהג שהוא משום ששבת היא כדוגמת כהן גדול ביום הכפורים ששימש בד’ בגדי לבן                                                                      ...

[7/19, 12:23 PM] מו”ר עט”ר שליט”א: *קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה* א. ישתדל לא לישון בלילה עד שיעברו לפחות ג’ שעות משעה שהתפלל ערבית. ב. יקפיד כל לילה לפני השינה ללמוד דברי אגדה, וידע שכל רמזי התורה הקדושה רמוזים בדברי אגדה. ג. עורה הנבל וכינור אעירה שחר (תהלים נז, ט). ומובא ב”קול יעקב” שלא יסמוך האדם על דעתו שיקום לבד, אלא יעשה לו איזה הכנה כדי שתעיר אותו משנתו. וכמו שמצאנו בגמרא (ברכות ג:) כינור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ומנשבת בו ומנגן מאליו, מיד הוא עומד, ולכן יעשה כל שאפשר להתעורר בזמן....

*”כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא”* – הלכות והנהגות ליום *רביעי ד’ תמוז התשע”ז* מפי *כבוד האדמו”ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט”א* מתוך הסידור לימות החול *אמרי פי* לע”נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל א. יקבע מקום לתפילתו. וגם כשמתפלל בביתו ביחיד, יהיה לו מקום קבוע שבו עומד ומתפלל. ב. יתרחק בתפילה שלא יעמוד ולא לפני בפני אדם רשע, משום שמשפיע רע על נפש האדם. — *לימוד שתי משניות יומי* — לע”נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה – ה”בבא מאיר” זצוק״ל *חגיגה, פרק א’ משנה ו’:* מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן...