דברי פי

מובא ברבותינו הקד’ שהאבות הקד’ וכן השבטים הקד’ קראו לילדיהם לפי הכוחות של כל אחד ואחד, וכשהגיעו לבנימין, אז נפטרה רחל אמנו מן העולם, היא קראה לו בן אוני. אולם יעקב שינה את שמו וקרא לו בנימין. וצ”ע וביאור מדוע שינה יעקב את השם שנתנה רחל? ונ”ל דידוע שכל שבט הוא כנגד אחד מחודשי השנה, ולדעת רבותינו חודש אדר שהוא החודש האחרון כנגד בנימין. ואם כן, רחל אמנו שהייתה בעלת רוח הקודש וידעה שבחודש אדר; החודש של בנה בנימין תהיה צרה גדולה לעם ישראל, קראה לו בן אוני, על שם הצער שיהיה לעם ישראל בחודש אדר. אך יעקב אבינו שרוח...

בדברי רבינו הבעש”ט זיע”א מובאת סגולה נפלאה, כאשר אדם רוצה לקיים מצווה מסוימת מן התורה והיצה”ר מכביד ומרשה עליו לבל יקיימה, יפתח ויקרא באותו מקום בתורה היכן שמובאת אותה מצווה, וכך יחלש ויותש כח היצה”ר. ומביא הבעש”ט ראיה חדברים מן הפסוק (שמות יב, יח) “בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת”, שאמנם פסוק זה מלמד אותנו כי עלינו לאכול מצות, אך גם זו הבטחה שאם קוראים את זה אז נאכל מצות. וכן הפסוק (דברים יד, כא) “לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה”, מי שקורא את זה הוא מתיש ומחליש כח היצה”ר וימנע מאכילת נבלה. וכך אומר הקב”ה (גמרא במסכת קדושין דף ל:) בראתי יצר הרע בראתי...

“וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם” (שמות יח, ז) רש”י מביא את דברי המכילתא, “וישתחו וישק לו” – איני יודע מי השתחוה למי כשהוא אומר איש לרעהו מי הקרוי איש זה משה שנאמר והאיש משה. והדברים דורשים ביאור. מה החידוש בכך ששני אנשים, ועוד חתן וחמיו, שלא נפגשים זמן רב שואלים אחד את השני לשלומו? ויתירה מכך, האם אין זה דבר המתבקש שמשה, הצעיר, זה שקבל אכסניא בבית חמיו בעת שברח מפני פרעה שבקש להורגו, ישאל את חמיו לשלומו? ובביאור הדברים נ”ל, דהנה רבותינו לימדונו שבזמן שעם ישראל נמצא בזמן טוב לא מקבלים גרים (כך היה בזמן דוד ושלמה, וכך יהיה בזמן...

דבר פלא מוצאים אנו בפרשתנו. הנה, מה שלא זכו האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, ומה שלא זכה משה רבינו, ועוד, זכה דווקא יתרו שתקרא פרשה על שמו, ולא סתם פרשה, אלא פרשה העוסקת במתן תורה. ונ”ל כי יתרו הגיע להיות עם בני ישראל דווקא בזמן השפל הגדול שלהם, לאחר מלחמת עמלק שביקש לקרר ולצנן את ההתלהבות וההתרגשות מקריעת ים סוף. דווקא אז, כשמעמדם של בני ישראל צנח, הגיע יתרו המפורסם, וגרם בכך לקידוש שם שמים גדול בעולם. נמצינו למדים כמה חשוב לבא ולהתייצב לימין השני בעת צרתו. אין זו חכמה לבא מיד לאחר קריעת ים סוף כשכל העולם אחוז התפעלות,...

פרשיות אלו, כמו גם בימי חג הפסח עולה התמיהה הגדולה, כיצד זכה פרעה עם כל רשעותו ואכזריותו שכל כך יתקדש שם שמים על ידו, עשר המכות, קריעת ים סוף וכדו’, והלא מובא ברבותינו הקד’ שצריך יכול להיעשות כששני הצדדים יהיו טובים וראויים. גם זה שנעשה לו הנס, וגם זה שבזכותו נעשה הנס, כפי שמובא על נבוכדנאצר עם חנניה מישאל ועזריה שציווה לזרוק אותם לכבשן הנס, אבל הגמרא (המסכת תענית דף יח:) מכנה אותו ש”הגון היה”, ומקשה שם המהרש”א, כיצד ניתן לכניתו בתואר “הגון”, הלא הוא החריב את בית המקדש, אלא, אומר המהרש”א שעל אף רשעותו היה איש אמתי. ואם כן,...

היום, יום חמישי, אנו קוראים את מ”ב המסעות בהם עברו בני ישראל בדרכם לארץ ישראל.  לימדונו רבותינו שכל יהודי עובר בחייו ארבעחם ושתיים תחנות בחייו, ועל ידי קריאת מ”ב המסעות מגיע האדם לדרגות גבוהות ומתקן את הצריך תיקון בעברו ובעתידו. בקריאה זו נזכה בע”ה לסייעתא דשמיא גדולה בימים מיוחדים אלו, ימי השובבי”ם, לתיקון השלם ולעלייה ביראת שמים ובעבודת ה’....

היום, יום חמישי, אנו קוראים את מ”ב המסעות שעברו בני ישראל במדבר, וכמו שאומר רבי שמשון מאוסטרופולי הי”ד שכאשר קוראים את מ”ב המסעות הללו האדם מרים ומרומם את נפשו ואוסף את כל ניצוצות הקודש מהמ”ב מסעות שבני ישראל עברו במדבר, וממ”ב המסעות שכל יהודי צריך לעבור בחיים. ובספרים הקד’ מובא שכשבני ישראל יצאו ממצרים הם עצרו ארבעים ושתיים פעמים במדבר, וכנגד זה כל יהודי עובר בחייו מרגע שיצא מבטן אימו עד יום פטירתו. והנה, לכל אדם יש תחנות ארוכות ותחנות קצרות. כמו ספר עם ארבעים ושניים פרקים. אם אדם לא מתקן את כל תחנותיו, אזי צריך הוא לשוב בגלגול כדי...

ימים אלו, ימי השובבי”ם מסוגלים לתקן את כל הפגמים והחטאים שאדם חטא במידת היסוד, בברית הקודש. אמרו רבותינו ז”ל שבכל יום מימי השובבי”ם אדם יחשוב בדעתו כמה עולה לו יום שלם אוכל, יקח את הסכום הזה ויתנו לעני או לתלמיד חכם. יפדה את צומו במחיר זה. ואם קשה לאדם לממן יום שלם, שיתן לפחות משהו לצדקה, ואחרי כן יאמר את ה”יהי רצון” שתיקן רבינו החיד”א לתיקון מידת היסוד.   רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. בּוֹשְׁתִּי מְאֹד בְּחֶרְפָּה וּכְלִימָה עַל כָּל חַטֹּאתַי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, וּבִפְרַט עַל אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בְּאוֹת בְּרִית קוֹדֶשׁ בְּהִרְהוּרִים רָעִים, עַד אֲשֶׁר הֵן בְּעָוֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי הַסִּטְרָא אַחֲרָא, נִקְרֹא...

ימי השובבי”ם בהם אנו נמצאים עתה הם ימים של תיקון מידת היסוד. בזמן מרומם זה מתקנים אנו מידה זו, וידוע בשם רבינו האר”י הקדוש זיע”א שכאשר קוראים חמישה דפים מהזוה”ק מזככים את הנפש, מנקים ומטהרים אותה. לכן בימי שני וחמישי של ימי השובבי”ם נקבל על עצמני לקרא חמישה דפים מהזוה”ק, ובזכות זו ניטהר ונזדכך, נגרום מיתוק דינים ונביא בע”ה ישועה והצלחה לעצמנו ולעם ישראל כולו....

צום עשרה בטבת- הכוונה הראויה באמן יהא שמיה רבא מחר, יום חמישי, יחול צום עשרה בטבת שהוא אחת התעניות החשובות עם משקל כבד ביותר שיש לעם ישראל. יום כיפור הוא צום שדוחה שבת. הבית יוסף מביא בשם אבודרהם שאם עשרה בטבת גם כן יצומו בשבת. (הבית יוסף שמביא את דבריו אומר איני יודע מדוע אומר כך). ולמעשה, אם עשרה בטבת חל ביום שישי צמים בו, על אף שהוא ערב שבת קודש. בשונה מי”ז בטבת, תענית אסתר וצום גדליה. כיון שנאמר בו (יחזקאל כד, ב) “עצם היום הזה”, כפי שנאמר על יום הכיפורים. ורבינו החתם סופר אומר (וכך מובא גם אצל...