דבר הרב מרכזי

בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל מארץ מצרים. הגמרא מביאה מחלוקת האם תמה זכות אבות, או לא? ואם תמה, מתי תמה זכות אבות? רב אומר: מימות הושע בן בארי, שמואל אומר: מימי חזאל, רבי יהושוע בן לוי אומר: מימי אליהו ותוספות שם כותבים: אמר רבנו תם זכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה ותוספות ממשיך ומבאר, האם לרשעים תמה ולצדיקים לא תמה. והנה, הסוגיה של זכות אבות, מה כוחה והאם תמה או לא, ארוכה ומורכבת, אך חשבנו להקשות ולהבין איזה הווה אמינא יש לחשוב, שאפשר לשרוד ולהתקיים בדורות הללו, דורות הגלות, דורות של יסורי הנפש והגוף, דורות שבכל רגע,...

מובא שבאחד הימים הלך רבנו האר”י יחד עם תלמידיו לציון הנביא הושע בן בארי וישבו שם, ייחדו יחודים ותיקנו תיקונים ופני רבנו האר”י זרחו משמחה מרובה.  והנה ברגע אחד פניו השתנו, ופני עצבות הייתה על פני רבנו זצוק”ל. שאלו אותו תלמידיו רבנו למה זה ועל מה זה שפניך כך השתנו? ענה ואמר להם גזירה קשה נגזרה עכשיו בשמים על תושבי צפת, מכת ארבה תבוא בגבול צפת אשר תאכל את כל עשב הארץ, ותאכל את כל פרי הארץ עד שלא ישאר דבר למחייה בכל הסביבה. נבהלו התלמידים מאוד ושאלו את רבם, רבנו עונש חמור כזה על מה? במה חטאנו ובמה חטאו...

והנה חשבנו לבאר יסוד גדול על פי דברי אבותינו הקדושים ורבותינו זצוק”ל, שישנן שתי דרכים לפעול ישועות בשמים ולשנות את סדרי מעשה בראשית. הנה דרך אחת על ידי תפילה כאשר האדם עומד ומתפלל להקב”ה ודרך שניה היא על ידי לימוד התורה הקדושה. והנה כאשר האדם זוכה לפעול ישועות בכח התפילה, דרגתו כעבד לפני אדונו, וכך מצאנו ברבי יוחנן שאמר על רבי חנינא בן דוסא שהוא כעבד לפני מלך. וכח השני של הישועה הוא מכח התורה הקדושה, וזו הייתה מעלת חוני המעגל שעליו הגמרא (תענית כג.) אומרת נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל, דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו להו...

רבי שמעון בר יוחאי היה מהתלמידים החשובים של רבי עקיבא. וחז”ל אומרים עשרים וארבע אלף תלמידים היו לרבי עקיבא, וכולם מתן בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. ושנים רבות היה קשה בדעתנו, בשביל חטא כל כך קל ימותו עשרים וארבע אלף תלמידים. עשרים וארבע אלף תלמידים ימותו על זה שלא נהגו כבוד זה בזה?  אלא אפשר לבאר ולומר, רבי עקיבא היה יסוד וסמל התורה שבעל פה, וידוע שתורה שבעל פה עוברת על ידי מסורת מדור לדור, ואם אין מסורת בתורה שעוברת מדור לדור חס ושלום יש סכנה שתשתכח התורה מישראל, ולכן המיוחדות של התורה שבעל פה היא על ידי העברה מדור לדור את התורה שבעל פה, וזה...

לכל האהובים והחביבים ה׳ עליהם יחיו. *אין מחזקים אלא למחוזקים,* ידעו ויודיעו בשער בת רבים את דברי קדוש ישראל רבנו אליהו מני זצוק״ל מורו ורבו של רבנו הבן איש חי זצוק״ל וזלש״ק: ״ודע לך שאם ארע חודש אייר או אלול או טבת אחד מהשלש אלו, שיום ח׳ שמיני בחודש הוא ביום ב׳ בשבוע, *אותו יום ב׳ דוקא הוא יום קדוש ונאור ואדיר במאוד מאוד*, וצריך לנהוג בו קדושה יתירה על אחת כמה וכמה ומה גם בלימוד *כי יום זה יכול למשוך להשפיע עליו נשמה עולמית כי קדוש הוא*, ומה גם ליודע להפשיט הנשמה ולדבר עמה יום זה מוכן לזה לעשותו...

סיפר הרה”ק בעל ה”חקל יצחק” מספינקא זצוק”ל סיפר על “אברך” מסוים (אומרים שאותו “אברך” זה הרבי בעצמו) ישב בליל הסדר וגמר לקרא את ההגדה של פסח. לפני שפנה לעלות על יצועו ביקש לקרא במגילת אסתר שכן נס המגילה היה באותו לילה, עד שנרדם. והנה, תוך קריאת המגילה נרדם. אז ראה בחלומו נשמתה של אשה אחת עומדת בשערי גן עדן, דופקת ומבקשת להיכנס בשערי גן עדן הסגורים, אך המלאך ששמר שם סירב להכניסה. האשה המשיכה לדפוק ולבקש. אמר לה המלאך, היום הוא לא פורים ואי אפשר להיכנס. ענתה האשה ואמרה, אבל שומעת אני שקוראים מגילת אסתר? אמר לה המלאך, אם כך,...

“וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים” (אסתר ט, כב)   האלשיך הקדוש (מובא בספר קיצור מהר”ם אלשיך) שמרדכי תיקן להם לישראל שיתנו בפורים מתנות לאביונים, דאיתא במדרש שאליהו הנביא בא אל משה רבינו וסיפר לו גזירת המן.וביקש ממנו שיתפלל להקב”ה לבטל הגזירה. ומשה אמר לו, האם יש איזה צדיק בעולם שישתתף עמו בתפילה? אמר לו אליהו, יש צדיק אחד, ומרדכי שמו. אמר משה לאליהו, שיאמר למרדכי שיתפלל. ובאותה עת שמרדכי יתפלל, גם משה רבינו יתפלל, וע”י תפילת שניהם היתה הגאולה. על כן תיקן מרדכי, שבכל שנה בפורים יתנו צדקה ומתנות לאביונים, עבור נשמת משה.  ע”כ, כאשר ניתן מתנות לאביונים ומשלוח מנות ביום...

“וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם” (שמות כא, א) על פסוק זה מובא בזוה”ק “ואלה הגלגולים אשר תשים לפניהם.” וברש”י מבאר, “אמר הקב”ה למשה,לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב’ או ג’ פעמים,עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו;לכך נאמר: אשר תשים לפניהם,כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם”. והנה, הגמרא (במסכת ברכות דף נה) אומרת שבזמן שהיה ביהמ”ק קיים הוא היה מכפר, ועתה משחרב הבית שולחנו של אדם מכפר עליו. ומובא ברבינו חיים ויטאל זיע”א (שער הכוונות) שהאר”י הקד’ הקפיד בשבת לשבת רק ליד שולחן עם ארבע רגליים כפי שלמזבח היו ארבע רגליים....

“וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה” (שמות כד, ג) “וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ” (שמות כד, ו) “וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” (שמות כד, ז). אנו רגילים לחשוב שבני ישראל אמרו מעד נעשה ונשמע. אך מעיון בפסוקים רואים שלקח זמן עד שאמרו בני ישראל גם נעשה וגם נשמע, ובתחילה אמרו רק נעשה לבד. מה, אם כן, פירוש הדברים? ונ”ל שבתחילה כשבא משה לדבר עם בני ישראל על התורה, הם...

“וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ” (שמות יח, ו) מילים אחו של יצרו דורשות ביאור והבנה. וכי לא היה ידוע למישהו שיתרו הוא חמיו של משה רבינו? לשם מה היה צריך יתרו להכריז זאת? ובביאור הדברים מגלים אנו דבר עמוק ויסודי. פעמים רבות אדם מבקש להשיג דבר כלשהו באמצעות מעמדו התורני או כל מעלה אחרת שיש בו. וכפי שמובא בספר חובת הלבבות על אותו צדיק שבקש לקנות חפץ כלשהו, ובבואו לחנות שמח בעל החנות והכריז כי יעשה לו הנחה בשל מעמדו הרם. אך אותו צדיק יצא החוצה ואמר, באתי לקנות דבר מה, אך בשום פנים ואופן אינני מעוניין...