חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 123 פרקים!

18%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

תפילה לחנוכה

כ״ג בכסלו ה׳תשע״ה – דצמבר 15, 2014
תפילה לחנוכה

 ריבונו של עולם, מלא רחמים, הנותן עוז ותעצומות לעם, המשפיע עלינו עוז ותעצומות מספירת הנצח, מארבעים ותשע מוצקות, המשפיעות לשבעת קני המנורה שמן של חכמה, בינה ודעת, אנא תן בנו בינה ודעת לחפש את צדיק האמת, שהוא בבחינת מתתיהו, המשפיע בכל דור ודור את אור החנוכה.

אנא אב הרחמים, שרחמיך אינם כלים לעולם, זכני לכל התיקונים הנפלאים שאפשר לזכות בהם בימי החנוכה, זכני להעלאת רפח ניצוצות, הרמוזים בעלה זית טרף בפיה, שהוא סוד אור החנוכה, המתקן את כל רפח הניצוצות האבודים, שבכל דור ודור ובכל שנה ושנה. זכני לעלה זית טרף בפיה, הרומזים כי אילו היה נח מתחזק ומתעצם בתפילה בכל עוז ותעצומות, היה מטה את כף המאזנים מכף חובה לכף זכות, ומציל את דורו ממימי המבול, כי בתפילותיו היה יכול לעורר בבני העולם הרהורי תשובה, עד שהיו נעשים לבעלי תשובה גמורים, והיה זוכה להוריד להם תורה בקולות וברקים.

אנא, זכנו עתה בימי חנוכה הקדושים האלו לשמוע את הקולות וברקים, הבוקעים מנרות החנוכה, בבחינת לשמוע את הנראה, כי אין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד. זכני לראות ולשמוע את הקולות הנפלאים, הבוקעים מנרות החנוכה, שהם קולות של מתן תורה.

ריבונו של עולם, המשפיע עוז ותעצומות, תן בנו לב לדעת ולקיים את אשר בקשת מאתנו “תנו עוז לאלקים על ישראל גאוותו ועוזו בשחקים”, כי ככל שנמצא את ההתפארות שבכל יהודי ויהודי מעמך ישראל, ונדון כל יהודי ויהודי לכף זכות, שעליו גאותך ותפארתך, כן ניתן לך עוז ותעצומות לחולל לנו ניסים ונפלאות, ונעורר מחדש את אהבתך לעמך בית ישראל, ואת רצונך הנצחי לחולל לנו תמיד ניסים ונפלאות, שהם למעלה מהטבע. אנא, זכנו שיתקיים בימינו הפסוק: בעת  ההיא אחפש את ירושלים בנרות, שהוא סוד נרות חנוכה, שעל ידם זוכים לגלות מחדש את ירושלים, להשיבה אל אביה שבשמים, ולכונן בה מחדש את מלכות בית דוד, שעל כסאו לא ישב זר.

ריבונו של עולם, הבוחר בשירות ובתשבחות, אנא זכנו להמשיך עלינו את רוח תפילתו ושירתו של נעים זמירות ישראל, את קדושת שמחתו ואת חן ענוותו של “דוד הוא הקטן”, שזכה לשבת על כסא ה ולהשיב את מלכות ישראל למקורה על ידי שמחתו העצומה בך. אנא, זכנו לנועם זמירותיו ולעוצמת שירותיו ותשבחותיו, שהיה שר לפניך, משבח ומזמר מחצות לילה עד הבוקר, עד אור השחר אור בוקרן של ישראל, עד עת אשר זכה לומר: פשטו ידיכם בגדוד, בסוד “גודו אילנא”, הנאמר על סוף מלכות עכום. אנא זכני בכח צדיקיך האמיתיים לבחינת האבן שזכה לה דוד, בסוד “רועה אבן ישראל”, אב ובנין, אבות ובנים, הכוללים אחר הבריאה בחינת בן, בקודם הבריאה בחינת אב, בבחינת אין עוד מלבדו, אנא, זכני לאבן שממנה הושתת העולם, “אבן מאסו הבונים”, זכני לאבנו של דוד, אשר בה הכניע את מחרף מערכות אלקים, כמו שנאמר: ויחזק דוד מן הפלישתי בקלע ובאבן.

א-ל אדיר שגיא ונורא, גיבור ואיש מלחמה, אדון הנפלאות ובעל התשועות, זכה את עמך ישראל, את בניך עם סגולתך, שעליהם נקרא שמך, באבן שעליה נאמר: ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא, אשר ראה דניאל בנבואותיו בעת חזה את מתתיהו ובניו מכניעים בתפילתם ובזעקתם את מלכות הרשעה, את מלך יון, שעליו נאמר: “ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדושים”.

אנא, תן בנו דעת להבין ולזכור, כי ועצם כחו ולא בכחו, כי כח מלכות העובדי כוכבים לא בכחה וביתרונה, אלא בגרעוננו ובחטאינו, בעוונותינו ובפגמינו, ובפרט בפגמי העיניים. כי בפגמינו- אנו בעצמנו נותנים כח ותעצומות למלכיות העובדי כוכבים, ובפשעינו- אנו בעצמנו מנחילים להן את נחלתנו. בסכלותנו- אנו בעצמנו מחכימים אותן ומעניקים להן את אור המוחין והדעת, בבחינת “והנחש היה ערום מכל חית השדה”, שהיה ערום להכשיל את האדם הראשון בפגם עיניים כדי לגזול ממנו את חכמתו האלקית האדירה. אנא החונן לאדם דעת, החפץ בתשובתם של ישראל, הצילני מזוהמת הנחש, אשר גברה בפשעינו, הממעטת חכמתנו ומורידה אותה לקליפות, למלכות העןבדי כוכבים, המייצרת בכחה כלי משחית להשחיתנו עד כלה, רחמנא ליצלן.

ריבונו של עולם. באנו עד קץ הדורות, ועודנו עמך, הגענו עד סוד העקביים של אדם קדמון, שעליהם נאמר : “אשר חרפו עקבות משיחך, ואין בנו שום  לחלוחית של קדושה, ולא קורטוב של מצוה, אלא מוקפים אנו באין סוף פגמים וחטאים “ותשליכני מצולה בלבב ימים, ונהר יסובבני, כל משבריך וגליך עלי עברו, אפפוני מים עד נפש, תהום יסובבני, סוף חבוש לראשי”. אבינו שבשמים, ידענו גם ידענו שאת כל זה סיבבת ברחמיך, כדי שנזעק אליך כשם שזעק יונה ממעי הדגה ממצולות ים, כי דייקא אז גילית לו את סוד אבן השתיה, שהיא שורש כל העולם וכל הנשמות, שכל הזוכה להכנס בה לבין הבדים בבחינת כהן גדול, מתגלה לו סוד אור חנוכה, בבחינת “סלח נא לעוון העם הזה כגדל ח’סדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה”, המתגלה לכהן הגדול ולכל הנלוים אליו בתפילותיהם ביום הכפורים, -רק אז גילית לו, ורק אז הבין בבטן שאול, כי מוכן אתה לחוס אפילו על אומות העולם, אשר אינם יודעים בין ימינם לשמאלם.

ריבונו של עולם, סלח ומחל לכל פשעינו, כפר וטהר שמץ חטאותינו, באשר גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שבחנוכה שאורה נמשך מיום הכפורים, אתה מוחל וסולח לכל בני העולם, ובפרט לעמך ישראל בניך אהוביך שרובם ככולם בדור הזה תינוקות שנשבו, אשר אינם יודעים בין ימינם לשמאלם. אנא מחל לנו כפר לנו עתה, ותחדש ימינו כקדם. וכשם שהורדת את יונה לעמקי עמקים של תהומות בלבב ימים, כדי שיצעק ממעמקים על צרותיו ועל אבדן העולם,  כך גם עכשיו לא הורדתנו לעמקי עמקים ברוחניות ובגשמיות אשר לא נפלו לשם ישראל מעולם, אלא כדי שנשווע אליך ותגאלנו. כי קרוב אתה לכל אשר יקראוך באמת, ורק כדי לקרבנו אליך אתה שולח לנו בכל יום איתותים ואזהרות חמורות מפני גזרות קשות, המאיימות עלינו בכל רגע ושעה בכליה ובאבדן גמור ברוחניות ובגשמיות. ידענו, אבינו שבשמים, כי תכפו עלינו הצרות והגזירות הללו, האימה והמורא המחלחלים בקרבנו, כדי לפתוח את אוטם סגור לבנו ולהסיר את ערלת לבבנו, המונעים בעדנו מלצעוק ולזעוק אליך. כי אין חפץ אתה באבדן ישראל עם סגולתך, ואף לא באבדן העולם וחרבנו, וכל גילוי דיניך אינו אלא חסד עצום להשיבנו אליך, שנקרא ונשווע אליך מעומקא דליבא, שנקרע לבבנו ונשחרך בלא כל חציצה, בדביקות עצומה.

אנא אב רחום וחנון, המתאווה לתפילתן של ישראל, זכנו להתחנן על נפשנו, זכנו לבקש על רוחנו ונשמתנו, על קיומנו, ועל נחלתנו, שלא תהיה לזרים. אנא תן בנו כח להתפלל אליך ככל הצדיקים והנביאים, שנשאו עיניהם לשמים ובקשו רחמיך, כדניאל שנשא תפילה לפניך, ואמר: “ואתפללה לה אלקי ואתוודה ואומרה אנא ה’ הא-ל הגדול והנורא שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו:חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותיך וממשפטיך: ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דיברו בשמך אל מלכינו ושרינו ואבותינו ואל כל עם הארץ: לך ה הצדקה ולנו בושת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלים ולכל ישראל הקרובים והרחוקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך: ה’ לנו בושת הפנים למלכינו ולשרינו ולאבותינו אשר חטאנו לך: לה אלקינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו: ולא שמענו בקול ה אלקינו ללכת בתורתו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים: וכל ישראל עברו את תורתך וסרו לבלתי שמוע בקולך ותתך עלינו האלה והשבועה אשר כתובה בתורת משה עבד האלקים כי חטאנו לו: ויקם את דברו אשר דבר עלינו ועל שופטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדולה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלים: כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת הבאה עלינו ולא חילינו את פני ה אלקינו לשוב מעוונינו ולהשכיל באמתך:”

מלא רחמים, אבי החכמה הבינה והדעת, אתה גילית לנו על ידי נביאיך, שאי אפשר לעשות תשובה אלא אם כן קודם לכן נשכיל באמיתך, וגילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שאי אפשר להשכיל באמיתך בטרם נעשה תשובה. ואין אנו יודעים מהיכן ההתחלה וכיצד נשכיל באמיתך ונעשה תשובה. לפיכך האצלת עלינו את אורות החנוכה, אשר בהדלקתם חולקים בית שמאי ובית הלל, אם מתחילים מספירת הבינה או מספירת המלכות, שזהו סוד בני בינה ימי שמונה. לדעת בית שמאי מתחילים מאור הבינה, שהיא ספירה שמינית עליונה, ולאט לאט ממעיטים את האור עד לספירת המלכות, התחתונה. ואילו בית הלל, היודעים בשפלותנו ובמיעוט ערכנו, שהם צדיקי כל הדורות, היורדים עד לדרגתו הנמוכה ולשפלותו של כל אחד ואחד, בבחינת ” שבשפלנו זכר לנו, כי לעולם חסדו” סוברים, להתחיל במלכות ולהוסיף ולעלות בכל יום עד לבינה, כי אין לחשוש מגילוי האור לנחותי הדרגה, וראוי להגביהם ולרוממם, להוסיף ולהגדיל קדושתם בכל יום, לגלות להם בכל יום אור גדול יותר, בבחינת מוסיף והולך. ועתה אבינו אב הרחמן, אף אתה למד זכות, ותן תקוה גם לנידחים ונחותי דרגא כמותנו, וכשם שפעלת למעננו כשהגיעו בני ישראל במצרים עד פי תהום כשכמעט ואבדה כל תקוה, ואז דייקא הפכת מידת הדין על ראש המצרים ונגזרו עליהם כל הגזירות הרעות, והענקת במתנת חינם לישראל עמך מוחין גדולים כדי שיהיו ראויים לגזירות טובות, בבחינת “לגוזר ים סוף לגזרים, כי לעולם חסדו”  כן  גם עכשיו האר לנו את האור, בחינת מוסיף והולך, עד שנהיה ראויים שתהפוך את כל הגזירות שכבר גזרת על עמך בית ישראל, ברחמים אין קץ, על ראשם של שונאי ישראל, הזוממים לאבדם רחמנע ליצלן, אנא בטל גזירותינו הרעות אפילו אם הם בבחינת שלאחר גזר דין חס ושלום, והוציאנו בזכות אורות החנוכה מתוגה לשמחה, משעבוד לגאולה, מאפילה לאור גדול.

ריבונו של עולם, עושה נפלאות גדולות לבדו, המודיע על ידי צדיקיו האמיתיים, שבכל דור ודור קיימים צדיקים בבחינת אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן ויוסף דוד ושלמה, מתתיהו ובניו, ושאר צדיקים קדושים ונוראים אנא, זכנו למצוא את הצדיקים שיצילו את דורנו מפי שחת, זכנו למצוא את הצדיקים שהם בבחינת מתתיהו ובניו, הצועקים מי לה אלי, שכל מטרתם כוספם וחשקם הוא בלתי לה’ לבדו, ואין להם שום ענין אחר כלל, שכל מעשיהם דיבוריהם ומחשבותיהם הם בבחינת דביקותו של דוד המלך, האומר: “ושרים כחוללים כל מעייני בך”, שכל מעייני לבם והגיגם הוא בך לבד, שהם בבחינת דוד ומתתיהו ובניו, שזכו להשיב את ישראל לנויהם לויים לשירם ולזמרם וכהנים לעבודתם, וזיכו כל אחד ואחד למצוא את שורש נשמתו ולצאת מאפילתו. האירו את כל המחשכים וביטלו את כל הגזירות, ברינתם וזמרתם בתפילותם ובזעקותם, עד שביטלו את כל נגיעות עצמם, אפילו צילו של גוף, וזכו לבחינת “לבי חלל בקרבי”, המשיכו את אור התשובה מספירת הבינה, וגילו את עצם התשובה, שהיא תשובה עילאה, דביקות אין סופית בך ללא הפסק רגע ושניה, וזכו להתקשר בךבחד קטירא כל ימי חייהם, מיום עמדם על דעתם לנצח נצחים. כי נשמותיהם מרחפות סביבנו בכל דור ודור ומחפשות במי להתעבר, בבחינת אין לך דור שאין בו כאברהם וכו, כי כל רצונך, אינו אלא שנבוש וניכלם מכל דרכינו הרעות ומעשינו הנלוזים, בסוד ארבעים וארבע נרות, בבחינת  דם לה, כדי שיתהפך דם לדם, (אחורי אהי”ה דם), ונזכה לשם אהי”ה, שהוא סוד הגאולה, אהי”ה אשר אהיה, שזכה לו משה רבינו בלבד, ועל כן כפי בחינת האהי”ה, שאנו זוכים לה בכל דור, כן אנו זוכין לפני משה, לאור החמה ל-”והיה אור הלבנה כאור החמה”, לבחינת – “ואוהביו כצאת השמש בגבורתו”, לבחינת מתתיהו ובניו, שזכו לבחינות הנפלאות הללו.

ריבונו של עולם, בימים אלו, בהם מסתיים אורם של הימים הנוראים, אנו עומדים לפניך בתחינה שתיטיב לנו החתימה. כי אנו מאמינים בך שאתה גואל חזק, הדן יחידי לכל באי עולם, והכל בידך וברשותך, ומי יאמר לך מה תעשה ומה תפעל, ומי יעמוד מול גודל רחמיך ועוצם סליחותיך, כי אני מלא חטא עוון ופשע, ואתה מלא חמלה ורחמים ומחילה לפושעים. ה’ אלקינו גואלנו וגואל אבותינו, ההגוי באהיה אשר אהי’ה חוס וחננו, פדנו וגאלנו עם השם הקדוש הזה, כשם שגאלתנו משעבוד מלכות עגלה, ובידך הגדולה הוצאת את הסגולה, ופרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה. אנא, שמע קולנו גם עתה בימי חנוכה אלו, ותזכנו להיות עם סגולה על ידי שם אהיה אשר אהיה, כפי שגילית לנו אהבתך ובחירתך בנו, “כי לא מרובכם חשק ה’ בכם כי אתם המעט מכל העמים”, כי בהיותנו דבקים בשם אהיה, וממעיטים עצמנו בפני כל אדם, חשקת בנו. אנא, זכנו גם לכוון בכל יום ויום מימי החנוכה בשם אהיה, ולהיכלל על ידי שם זה באמת, להיות אפס ואין, בבחינת כתנת פסים שזכה לה יוסף הצדיק, שהיא סוד אפס-מ”י, שעל ידי זה שזכה להוליד את אפרים סוד אפר-מי, ואת מנשה בבחינת נשיית יחוסו ושכחת עמלו, והיה כתינוק הנולד, כגמול עלי אמו.

ריבונו של עולם, אנא חוס ורחם עלינו, וקרבנו אליך בתשובה שלימה. זרוק עלינו מים טהורים, וטהרנו מכל טומאותינו וחטאתינו, כי כשל כח הסבל, ויתקיים בנו: “והושעתי אתכם מכל טומאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אותו ולא אתן עליכם רעב והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגויים וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקוטתם בפניכם על עוונותיכם ועל תועבותיכם: לא למענכם אני עושה נאום ה אלקים, יוודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל”. אנא, זכנו לשוב מרוע מעללינו ולהיכלם מעכירת מעשינו, להתוודות על פשעינו ולהמשיך עלינו בושה עילאה דעילאה, שהיא שורש וראשית כל הבריאה, בבחינת ירא בשת, ונזכה לבוש ולהיכלם בכל רגע ושניה, ומתוך עוצם היראה והבושה להלל אותך בכל נשימה ונשימה.

אנא, אב רחום, לברית הבט ואל תפן ליצר. גם אם אנו כמו שאנו, אנא אל תסתר פניך ממנו, הורד לנו עד לדיוטה התחתונה את צדיקי כל הדורות, וילקטו ויעלו כל נקודה ונקודה טובה, אף מאנשים שפלים כמותנו, שירדו ירידה אחר ירידה, מדריגה אחר מדריגה, מטה מטה, למקומות שלא ניתן לספרם ולהזכירם, כי דוקא למקומות אלו, שהם כבר למטה מעשרה טפחים, למטה מכל המדריגות, בתוך כל הטומאות במצולות המים הזידונים, דייקא לשם משתדלים הצדיקם האמיתיים להגיע, ולמשות אותנו משם בכל כחותם, ברב חסדם וענוותנותם, ללקט אף משם כל נקודה טובה של כל אחד ואחד המתחרט באמת על פגמיו, וזוכה להרגיש באמת את עצם כאב חטאיו, אשר אין כאב נורא ואיום ממנו, וזועק נוראות מעצם יסורי הגוף והנפש, אשר אין נוראים מהם. כי אפילו אם יתקבצו כל היסורים שהיו מימות עולם, על אדם אחד לא יוכלו להשתוות לעצם כאב הנשמה מחטא קל שבקלים, שנכשלה בו אפילו בהיסח הדעת של כהרף עין, כל שכן לכאבו של מי שעבר כמותי על כל התורה כולה אלפי רבבות פעמים. אויה לי, אבי אבי, כי אין מכאוב כמכאובי, ואין מכה כמכתי.

לפיכך נודה לך, נשבחך ונפארך, ותהי תהילתך בפינו בכל עת, על כי ברחמיך הרבים נתת לנו את שמונת ימי החנוכה הללו, הנמשכים מספירת הבינה, ופסקת לנו הלכה כבית הלל, כדי שנוכל לקבל את האור גם מנר אחד בלבד, בבחינת “אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף”, בבחינת אלף מתוך אלף, שהצדיקים האמיתיים בבחינת הלל, בבחינת “ברוך ה יום יום”, יכולים להוריד את עצמם לכל נקודה ונקודה של כל יהודי ויהודי, אפילו אם היא נמצאת בתכלית החושך והאפילה ושקועה ביון מצולה, כאשר הוא מתעורר אפילו התעוררות כל שהיא, ולהמשיך אליו את כל אורות נרות המנורה, בבחינת “ברוך ה יום יום”. (נרות המנורה בחנוכה הם במספר יום).

אנא אב רחום החומל דלים עניים מדעת, “השוכן את דכא ושפל רוח”, שלח לנו צדיק כהלל, שילמדנו לחפש בארבעים וארבע נרות, את הנקודות טובות שבכל יהודי ויהודי, שאי אפשר למצוא אותם כי אם על ידי בחינת דם.(44) מחל לנו אבינו, על ריחוקנו מאהבת ישראל ומן ההארה של אהבה זו, אשר נטעוה בנו גדולי ישראל. כהלל, שהיה סובר  מוסיף והולך, לומר שיש להוסיף ולקרב בכל עת נפש חדשה לאביה שבשמים. אנא, מחל לנו על פגם אהבת ישראל, וזכנו להתעלות מעל פגם קטנות המוחין של המחלוקת ושנאת החינם, אשר גרמה לנו להפסיד שנים עשר נרות שהם כנגד שנים עשר שבטים, לרמז לנו שעדיין איננו יודעים לכלול את שנים עשר השבטים אלו באלו, ולהפוך אותם לבחינת אחד “כאיש אחד בלב אחד”, כאשר זכה משה רבינו, בהביאו את העם ל”ויחן שם ישראל נגד ההר”, להמשיך להם תורה מתוך האש בקולות וברקים, בבחינת “וכל העם רואים את הקולות”, שרואים את הנשמע. ועתה נודה ונהלל נפאר ונרומם את בוראנו, אשר על כן נתן לנו את ימי החנוכה האלו, שהם בבחינת שומעים את הנראה, כדי שנזכה על ידם לשמוע מחדש את מתן תורה בקולות וברקים על ידי שמונת הנרות, הנמשכים מספירת הבינה, בבחינת  ”בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים”. ונזכה להרבות בשיר וברננים, שהם הדרך היחידה בדורות אלו להגיע לבחינה של מתן תורה, זכנו לבחינת כינורו של דוד, שהמשיך על ידו את חמשת ספרי תהילים, כנגד חמשה חומשי תורה, ועל ידו זכה לגלות וללקט את כל הנקודות הטובות שבכל יהודי ויהודי, והמשיך בהן את בנין בית המקדש. אנא זכנו להכלל במעלות הצדיקים, המקבצים כל נקודה טובה שבכל יהודי, ומקימים על ידי הקיבוץ והליקוט הזה את המשכן והמקדש. אנא זכנו להכלל במעלתם של מתתיהו ובניו שבדרך זו טיהרו את המקדש, בעזותם דקדושה, בבחינת  עיזא דבחישא בקרנוהי, הנמשכת מאור החנוכה, שבספירת הנצח, בבחינת נצחתי ואנצח, שזוכה לה הצדיק האמיתי, באופן שאין שום אופל ומיני חשיכה שבעולם יכולים להסתיר ממנו את הנקודה הטובה שבכל יהודי ויהודי שבכל דור ודור, שעל ידה הוא ממשיך מחדש בכל דור ודור את אור המקדש ואור החנוכה, ומחדשו בכל שנה ושנה ביתר שאת וביתר עוז, מכפילו ברבבות רבבות אלפי פעמים משנה לשנה.

ריבונו של עולם, מלא רחמים, אור האורות, ושורש כל השמחות, אנא זכנו להכלל בחמישים שערי קדושתך בהדלקת ארבעים וארבעה נרות חנוכה, המתעלים למאה אורות (בצירופם לחמישים וששה נרות המנורה, שדלקו שמונה ימים בבית המקדש), שסגולתם לפדותנו מחמישים שערי טומאה, ולכוללנו בחמישים שערי קדושה. אנא זכנו לטוהר שמן המנורה, החתום “חותם בתוך חותם”, בשני חותמות של הכהן הגדול, שהם כנגד כל החותמות של הסטרא אחרא מפני נגיעת זר כל שהיא. זכנו, שיגן עלינו השמן הטהור והחתום הזה, אפילו אם כבר נחתמנו רחמנא ליצלן בכל החותמות של  הסטרא אחרא. וטהרנו וקדשנו מנגיעה כל שהיא, הזרה לעבודתך ולרצונך, בקדושתו של הכהן הגדול, הנמצא בכל דור ודור, החותם אותנו בכל שנה ושנה בכל חותמות של קדושה. בזכותו ובכחו זכנו לצאת מכל חותמות של סטרא אחרא של רשות הרבים, ושל כל עשרה כתרין דמסאבותא שנפלנו בהם, ואשר בגללם גלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אדמתנו, ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך, ולעשות חובותינו בבית בחירתך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. כי מרוב חטאינו עוונותינו ופשעינו, ארץ ישראל עדיין ביד הקליפות. “עבדים משלו בנו ופורק אין מידם, על זה היה דוה לבנו, על אלה חשכו עינינו, על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו.”

ריבונו של עולם, אתה הודעתנו על ידי צדיקיך, כי הפורענות והחרבן הזה נמשכים עלינו מחטא אדם הראשון, אשר בחטאו נשרו אבריו ונתפזרו בכל העולם, והמעיטו אורו, עד אשר “כל המקודש מחבירו שמם מחבירו”, עד שנפלה ארץ ישראל, המקודשת בעשר קדושות תחת עשר קליפות נוראות, שאפילו יהושע לא יכול היה להכניעם, כי אם בקול שופר. וגם עכשיו גילית לנו על ידי דוד עבדך, שאי אפשר לגאול את נחלתנו, “את גאון יעקב אשר אהב סלה”, אלא בתרועה ובקול שופר  “עלה אלקים בתרועה, ה בקול שופר”, ועל ידי זמר ושירה “זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו”. אנא, גואל ישראל, זכנו לקול שופר ולקול זמרה ורננה, עד שנזכה, כי יקוימו בנו הפסוקים  ”כי ה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ, ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלנו, מלך כל הארץ אלקים, זמרו משכיל מלך אלקים על גוים ישב על כסא קדשו”. אנא, זכנו לסוד משכיל (שהוא ששה סדרי משנה שניתנו בארבעים יום). זכנו להתמיד בלימוד תורה שבעל פה , המעורר את הנפש לניגון ולשירה, לרינה ולתרועה, אשר בהם ממליכים את מלך מלכי המלכים על העולם כולו, מקדשים שם שמים כמתתיהו ובניו “כל העמים תקעו כף, הריעו לאלקים בקול רינה, עלה אלקים בתרועה, ה בקול שופר”.

אנא, יודע תעלומות, מגלה עמוקות, זכנו לגלות את צדיק האמת, שיורנו את דרך התרועה והשופר, שהוא סוד שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע, שזוכין לו רק על ידי “זמרו משכיל”, בבחינת “עלי הגיון בכנור”, שהוא סוד נרות החנוכה, (כו-נר נר ה), שמהם נמשך קול הכינור, לזוכה לשמוע מהם קולות ניגון ושירה, שהוא סוד “בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים”, כי אז נשמעת השירה והרינה הבוקעת מנרות החנוכה, ואז “טוב להודות לה ולזמר לשמך עליון… עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכינור כי שמחתני ה בפעלך במעשי ידיך ארנן”, ואז נבין  “מה גדלו מעשיך ה, מאד עמקו מחשבותיך, בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד”  “אך בחלקו תשית למו, היפלתם למשואות איך היו לשמה כרגע, ספו תמו מן בלהות, כחלום מהקיץ ה בעיר, צלמם תבזה”.

ריבונו של עולם, “נצח ישראל לא ישקר”, הסר מעמנו רשע, והחש לנו ישע, כי עדיין “שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות, שלחו באש מקדשך, לארץ חללו משכן שמך אמרו בלבם נינם יחד, שרפו כל מועדי א-ל בארץ אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא, ולא אתנו יודע עד מה”. כי יד המתיונים המכה בנו בגוף ובנפש הולכת ומתחזקת, ואין אתנו יודע עד מה. כי אומרים, אין נביא בארץ, אשר על ידו אתה עושה עמנו אותות ומופתים כמתתיהו ובניו ושאר צדיקי הדורות. “עד מתי אלקים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח, למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה, ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ”, “עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון, נשמדו בעין דור היו דומן לאדמה, ואני תמיד עמך, אחזת ביד ימיני, בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני, מי לי בשמים, ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלקים לעולם”, “נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה, לבי ובשרי ירננו אל א-ל  חי”.

א-ל רם ונישא ורב להושיע, הושיענו מהרה, כשם שהושעת את אבותינו בימי החנוכה, ושמעת את צעקתם ונאקתם, והושעתם מידי המתיונים ומיד אנטיוכוס הרשע. אנא פדנו משחת, וגאלנו גם בדור הזה, כמונו היום, אפילו אם אין אנו ראויים לשום נס ולשום שנוי טבע, אף על פי כן, ממך לא יפלא כל דבר, ועושה אתה ניסים ונפלאות עד אין חקר בכל דור ודור ובכל יום ויום לראויים ולשאינם ראויים, כאשר יצעקו אליך באמת ובתמים, ויחפשו את צדיק האמת בכל לבם ונפשם, את הצדיק, שהוא בבחינת “והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה”, שהוא בבחינת עפר ואפר, שזרק קש ונהפך לחיצים, עפר ונהיה לחרבות. וכשנגלה צדיק כזה, אזי תיקר נפשנו בעיניך, וחרף היותנו פחותים באמת כעפר ואפר תושיענו, דייקא מתוך שפלותנו ופחיתותנו תאיר פניך אלינו ותגאלנו. ויקויים בנו: “ויקץ כישן ה כגבור מתרונן מיין, ויך צריו אחור, חרפת עולם נתן למו… ויבחר את שבט יהודה, את הר ציון אשר אהב, ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם”. ואז תשוב ותבנה לנו את בית מקדשנו, ותשיבנו לארצנו לעיר קדשנו, “וקרב פזורנו מבין הגויים ונפוצותינו מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם” על ידי נרות החנוכה, המפרסמים ניסיך ומגדלים אמונתך ומאירים באור קדושה ומסירות נפש את פני כל הארץ.

ריבונו של עולם, מלא רחמים, עדיין אנו שקועים בכל עשרה כתרי דמסאבותא, וכל תפילתנו, שיאירו נרות החנוכה, שהם למטה מעשרה טפחים, את כל המחשכים ואת כל המקומות האפלים, הנסתרים מדעת ורחוקים מתיקון. אבינו, אב הרחמן, על אף היותנו בהסתרה שבתוך הסתרה באפילה שבתוך אפילה, למרות הכל, זכנו ברחמים הרבים, שלו נרות החנוכה, שהם כנגד לו הצדיקים הנמצאים בכל דור ודור, יאירו את כל הנתיבות שאבדנום, ואת כל הדרכים הקדושות שסטינו מהם בגבהות לבנו וברב פשעינו. אנא חוס ורחם עלינו, כי עינינו רק אליך תלויות, ישר לנו אורחות והתקן לנו נתיבות, עד אשר נגלה את צדיק האמת, שהוא סוד השמש, העומד ומשמש במרום, המדליק את כל לו הנרות, ובתפילתו ובתורתו מאיר בצדיקי הדור, שיוכלו להאיר בכל בני ישראל עמך.

ריבונו של עולם, אנא זכנו לחפש מחדש את צדיקי הדור האלו, ולקבל את הארתם. תן בנו הארה מפרשת השבוע, מחיפוש האחים את הצדיק כדי שנחפשנו בכל לבנו, בכל נפשנו ומאודנו, ונמסור את גופנו להרוג וליהרג, עד שנמצאנו. כי בחטאינו הוא נעלם, והוא אסור בזיקים, אויה לנו, כי באין ראש בית ממליכים אנו את עצמנו, נאמר אלקינו למעשה ידינו.

ריבונו של עולם, זכנו לצדיק הזה, שהוא אור האורות, למען נזכה בכחו להאיר אור החנוכה בלבותיהם של כל בני עמך, אפילו בלב הרחוקים ביותר. כי הנקודה היהודית, החבויה בנבכי נפשו של איש ישראל, נדלקת לאור הנר, ומעוררת את הנפש לערוג לאור ה,לאור הגאולה. אנא, א-ל רחום וחנון, תן בנו דעת זכה וצלולה לקיים מצוות הדלקת הנר בכל כוונתיה ולהאיר על ידן את כל השמות הקדושים, ובפרט את השם אהיה אשר אהיה, אשר מכפלתו אמת, כי אי אפשר לזכות לשום נקודת אמת, אלא כאשר אנו יודעים נאמנה, שעדיין לא התחלנו להתהוות כלל. ובריחוקנו מאתך אין לנו עדיין שום הויה בעולם של נצח. אנא א-ל דעות, החונן לאדם דעת, חנכנו בימי החנוכה האלו והשפע לנו דעת אמיתית, באופן שעכשיו נתחיל להתהוות ולהתחנך לאור באור החיים, זכנו לאורות של נצח, עד שנזכה לגלות ולמצוא ולהאיר את הטוב הכבוש בנו ברחמיך בכחך הגודל, ובזכות לו נרות הצדיקים הנסתרים שבדור, ושבכל הדורות, ובפרט בזכות צדיק האמת, הוא השמש העומד ומשמש במרום ומאיר בכולם  אנא זכנו באורו של הצדיק הזה להוציא לאור את הטוב הנסתר והחבוי הכבוש בתוך נשמותינו, ואפילו את הטוב הכבוש במרוחקים ביותר ובבני אומות העולם, עד אשר לא יוכלו עוד מידותיהם הרעות להזיק לנו, כי ישובו כולם אליך וישמחו בראותם את יראיך, ישמחו כי יפוג הרע אשר בהם ויעלם, יתבטל ויהיה כאין, הנקודה האלקית תתגלה ותזהיר את צלם האלקים אשר באדם, ואור הפנימיות הזך והבוהק יגאל מן ההסתרה, ויאיר באור גדול ונפלא. יתקלף ויסור מעטה הקדרות החיצונית, ואותיות התורה המלובשות בכל בני העולם תזהרנה בהילת קודש. לאור חנוכה דלתתא תצטרפנה האותיות המחיות כל דומם צומח חי ומדבר, ואור עצום ורב מלעילא יתווסף עליהן, עד שמכל הטוב הכבוש בכל בריות העולם, נזכה לבנות בנינים דקדושה. יוסיף עוד האור להתעצם והטוב להתגלות, עד שיבנה ממנו היכל קדשך. ואז נעלה אל בית תפארתך, ובמנורה הקדושה נעלה את הנרות לכבודך, עד שתהא השלהבת עולה מאליה, ויפציע אורה מן החלונות לכל העולם כולו, ויזמין את כל אנשי תבל אל הבית, אשר בית תפילה יקרא לכל העמים.

אנא ה, מלא רחמים רבים, חומל דלים, שומע אנקת אביונים, רואה בעלבון עלובים, החפץ בתשובתן של רשעים, ואינו חפץ במיתתם, אתה ידעת חרפתי ובושתי וכלימתי, “חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין, ולמנחמים ולא מצאתי”, הריני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה, מלא חרפות ובזיונות. מה אומר ומה אדבר ומה אצטדק, בעת אשר אראה את גודל שפעת חסדיך, ואת גודל אורותיך, אשר שלחת לעולמנו האפל, את הדר גאונך והוד נגהך הזורח וצוהל לקראתנו מתוך שלהבות החנוכה, הנאצלים בשמונה ימים, שהם בחינת עולם הבא  בזכות מתתיהו, איש צדיקך, ראש כל בני ישראל ובחינת ראש השנה (אשר אור זריחת התשובה המתחדש בו נמשך עד כה כסלו, עת גובר הקור ואור היום). אנא, זכנו להלהיב את שלהבת לבנו באורותיך ולגדל בה את אור האמונה השלימה למען נראה בחוש, כי כנגד הקרירות ההולכת וגוברת בלבנו מיום ליום הולך האור כנגדה הלוך וגדל, עד שיבקע האור את סגור לבנו, וחומו ימיס את הקפאון השורר בקרבנו, אור הלבנה יהיה כאור החמה, ואור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים, ומהגשם (7X7X7) מהחומר יתהוו כלים נפלאים, לאורות קודש של תקומה וישועה, ולשפע מטר וגשמי ברכה, להרוות את פני הארץ הצחיחה, המשוועת ללחלוחית של טוהר וקדושה, והגשמיות, הממלאה את פני כל הארץ, תיהפך לחנוכיות של כסף ולמנורות של זהב מזוככות ולבזיכי חן ותפארת לשמן זית זך וטהור, חתום בחותם בתוך חותם, המפיץ זוהר נפלא, שיאיר את חשכת אפילתנו, עד שיתהפך לילה ליום, חשכה לאורה, ונאור כולנו באור החיים, באור של נצח, שהוא לא יום ולא לילה, בכח ספירת הנצח, המאירה בימי החנוכה.

ריבונו של עולם, אנא, זכנו בחסדיך העצומים להתקרב ולהתקשר באמת לצדיקים אמיתיים, אשר יום ולילה לא ישבותו, ואור תורתם ותפילתם מאיר את כל המחשכים, זכני להתקרב לצדיקים שהם שורשי כלליות נשמות ישראל, לדבר עמם פה אל פה, ולשמוע מפיהם הקדוש דיבורים קדושים, דיבורים המתישבים על הלב, ואזכה לקשר את לבי לדברי פיהם הקדושים, לנקודתם הקדושה, ותמשול בי נקודתם הקדושה ותאיר מפיהם ללבי. ועל- ידי זה יתבטלו מלבי כל חרפות הלב, וכל הערלת לב, וכל העקמומיות שבלב, ויהי לבי ישר עם ה תמיד.

ריבונו של עולם, אתה נתת לנו את שמונת ימי החנוכה, שהם כנגד שמונת ימי המילה, שבהם אתה מסייע בידינו ונותן לנו גבורה ועזוז למול את ערלת לבבנו מתוך אורה ושמחה, מתוך שיר ורננה. כי זהו רצונך האמיתי, שתמיד נתקרב אליך מתוך שיר ורננים ונהללך בנבל וכינור בזמר ובמחול, שהוא שורש מחילת כל העונות. ידיד נפש, אב הרחמן, משכנו אחריך, עד שתהא נפשנו קשורה בך בקשר בל ינתק, וכל עבודתינו ותורתינו תהיה מתוך תשוקה, ערגה וכיסופים אליך, מתוך געגועים שאינם פוסקים יומם ולילה. אנא זכנו להתחזק בתפילה ובתחנונים עד כלות הנפש, בשירים ובריקודים, במסירות נפש עילאית, כפי שצריך למסור את הנפש באמת על כל דבר שבקדושה. וכשם שמתתיהו ובניו וכל הנלוים אליהם מסרו את נפשם וגופם אליך, כן תזכנו, גם אנו, למסור את הנפש בתפילה ובתחנונים בשירים ובריקודים, ותהיה תפילתנו תמיד מתוך מסירות נפש אמיתית, עד שנסכים באמת להתבטל אליך עד כלות הנפש, ונקבל עלינו באמת ובתמים בכל תפילה ותפילה, ובכל קריאת שמע את כל ארבע מיתות בית דין. ונדע שאין לנו עתה שום דרך לקרב את אור הגאולה, כי אם על ידי תפילה ותחנונים, שיר ורננים, הנעשים מתוך ביטול כל עצמותנו ומחשבותינו, עד כלות הנפש באמת. ונבקש ממך סליחה ומחילה באמת אמיתית, ולא נשוב עוד לכסלה, ונתחרט חרטה אמיתית מעומק הלב על כל חטאתינו ופשעינו. אנא, זכנו לזכור ולדעת את שורשי הדברים. לדעת, שחטאינו הם אשר היו בעכרינו, הם המחיצות אשר בינינו לבינך, והם אלו אשר המליכו את המתיונים עלינו, ונתנו חרב בידי שונאינו, והסיתו את כל אומות העולם כנגדנו. לכן נחלה פני בעל הרחמים, אנא חזקנו ואמצנו בתפילה ובתחנונים בגבורה עילאית, ואל ניתן דמי לך, עד שתחננו. נקרא אליך, עד שתעננו, עד שנעורר רחמיך האמיתיים עלינו זכנו בימי חנוכה אלו הנמשכים מספירת הנצח לנצח אותך בתפילתנו ובתחינתנו, עד שתשיב פניך אלינו ותרחמנו תשיבנו בתשובה שלימה לפניך באמת בכל לב ונפש. נזכה שיאירו בנו כל הנקודות הקדושות, שזכינו להם מעודנו ועד היום, ובכל גלגול וגלגול בכל חלקי   נפש רוח ונשמה חיה ויחידה, שכולם יחד יצטרפו ויאירו לנו באור יקרות, ויוציאונו מחשכת גלותנו, ויאירו לנו את הדרך לאור באור החיים, באופן שלא נחפוץ עוד שום דבר מהבלי עולם הזה, המחשיכים ומסתירים את אור האלקות מאתנו, כי כמטבע קטנה על העיניים, המסתירה את אור השמש, כן הם כל התאוות והרצונות הנפולים, כפריסא קלישא של קורי עכביש, הנעשים באחיזת עיניים מרוב פגמי העיניים. אנא זכנו לתקן את מאור עינינו, להביט בתורתך הקדושה בחשק נמרץ ובכיסופים גדולים, אשר אינם פוסקים לעולם, ולראות את הנקודות הקדושות שבכל אחד ואחד מאתנו ושבכל עמך ישראל, עד שיאירו זה לזה בתוספות אור ברב עוז ותעצומות, ויבטלו את החשכה האופפת אותנו, עד אשר כל חשכת העולם תיהפך לזוהר אין סוף, בכח כל הנקודות הקדושות, שבכל עמך בית ישראל, המצטרפות באין סוף צירופים בימי חנוכה אלו.

אלקי ישראל, הבוחר בעמו ישראל באהבה, אנא זכנו לאור האהבה והחסד ולאור הטהרה והקדושה, אשר היו נשפעים בכל יום ויום על עמך ישראל ומאירים לעולם כולו משבעת קני המנורה הקדושה, שהיטיבה והעלה נרותיה אהרן הכהן בכל יום ויום ערב ובוקר. אנא זכנו לבנות משכן בתוך לבנו ומוחנו ולהיטיב את הנרות במנרתא דא רישא. זכנו לטהר ולזכך את השמן אשר במח, ולקדש את אור הנרות את העיניים, האזנים, הפה והחוטם, להיטיבם ולזככם מכל שמץ גאוה, מכל שמץ ראיה, שמיעה ודיבור אסורים. נזכה לענוה האמיתית של משה רבינו, שהוא בחינת חוטם, שלא חרה אפו על בזיונו, ובבחינתו זו נשתבח מכל האדם אשר על פני האדמה, ורוממתו מעל כל בני תמותה, וגילית לו תורתך, חכמתך וכל רצונותיך, והנהגותיו של כל אחד ואחד עד סוף כל הדורות, ורמזת לו, שאהרן ובניו יזכו להמשיך את אור המנורה הקדושה בכל הגלויות לדורי דורות עד נצח נצחים, ויזכו דרך אור החנוכה להמשיך את אור האהבה הקדושה, אשר עליה נאמר: “ועל כל פשעים תכסה אהבה”, ויכפרו על עמך ישראל באהבה וברחמים.

ריבונו של עולם, כשם שגילית את אהבתך למתתיהו ולבניו ולכל הנלוים אליהם, ומחלת להם על כל פשעיהם, וזיכיתם להכנס לדביר ביתך, ולפנות את היכלך, ולהדליק נרות בחצרות קדשך, כן באהבתך הגדולה תזכנו לתשובה שלימה, ותמחול ותסלח ותכפר לנו על כל חטאינו ועוונותינו ופשעינו, ותאסוף את חרפתנו. ותהיה מעתה בעזרנו, שלא נחטא עוד לעולם בין בשוגג בין במזיד, בין באונס, בין ברצון, ותצילנו מכל מיני פגמים שבעולם, ונזכה להיות כרצונך הטוב באמת. ונזכה להמשיך את אור שמונת ימי החנוכה לכל השנה כולה. ובכח יוסף הצדיק, המתגלה בימי החנוכה, נזכה להיות בבחינת מוסיף והולך, עד שנזכה בכל יום ויום להעתיר לפניך ולהרבות עמך בשיחה, זו תפילה, בוידויים והפצרות, בבחינת  ”נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי וגם יכולתי”, עד שנזכה לנופת צופים של תורה ותפילה, וידושנו עצמותינו מדבורי התורה והתפילה, “ועצמותינו כדשא תפרחנה”, וכל עצמותינו גידינו וחושינו יאמרו, “מי כמוכה באלים ה

ריבונו של עולם, כשם שעשית נפלאות ליהודה המכבי, שחרט על דגלו “מי כמוך באלים ה“, ובתפילה וזעקה לחם את מלחמותיו, והראת לו ולאחיו ולכל ישראל את ידך הגדולה והחזקה, “אשר מי א-ל בשמים ובארץ, אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך”, ועמדו חלשים כנגד גיבורים, מעטים כנגד רבים, טהורים כנגד טמאים, ומסרת זדים ביד עוסקי תורתך, כן גם בדור הזה, אפילו שאנו כמו שאנו, אנא, עשה עמנו ניסים ונפלאות כבימים ההם גם בזמן הזה, והפל את כל שונאיך תחתנו, ומתקוממיך תחת רגלינו, ויקויים בנו: “ידבר עמים תחתנו, ולאומים תחת רגלנו, יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה”.

ריבונו של עולם, אילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאילות  אין אנו מספיקים להודות לך על אחת מכל הטובות, שעשית עמנו עד כה, ואפילו אם נודה לך אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות לא נוכל להודות לך אפילו על טיפה אחת של גשמים, ואות אחת של תורה או תפילה שזיכית אותנו מעודנו עד היום הזה. מה נאמר ומה נדבר שהרי חרף כל הטובות שעשית עמנו עד כה, עדיין לבנו אטום ומסוגר בכל מיני אוטם ומסגר ואלפי אלפים ורבי רבבות חומות מקיפות אותנו באופן שלא נוכל לראות את עצם רבי רבבות חסדיך וטובותיך, הנשפעים עלינו בכל עת ובכל שעה. כי אילו היינו חשים אפילו כל שהוא מאהבתך האמיתית אלינו, היינו מיד מתבטלים במציאות מעוצם הערגה והכסופים של הנשמה אליך, כי אין לנו כלים להכיל שפע חסדך העצום ואהבתך הרבה, ואין בנו מעשים שיזכונו לראות ולהרגיש את הנועם והעדן, השופע עלינו מאהבתך הנצחית, כמו שכתבת בתורתך: “ולא נתן ה לכם לב לדעת ועיניים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה”. ואם על דור המדבר, שזכו להשגת פנים בפנים, כתבת כך מה נאמר אנן אבתרייהו, שהרי אנו מלאים חטא עוון ופשע במזיד במרד ובמעל, ואני כאויל הנכתש במכתש, שלא תסור איולתו מעליו, וככלב השב על קיאו ואתה טוב ומיטיב לכל, טוב ומיטיב תמיד, טוב ומיטיב לרעים ולטובים.

ריבונו של עולם, אנא היטיבה ברצונך עם רחוק מטוב כמוני, אשר מרד בטובך בשוגג ובמזיד, באונס ברצון. אלפים ורבבות פעמים היטבת עמי ברוחניות ובגשמיות, אין סוף פעמים השפעת עלי טוב אמיתי ונצחי, ואנכי דחיתי במו ידי טובך האמיתי מבלי דעת כמה וכמה פעמים, עד כי חדל לספור כי אין מספר. אנא הא-ל הטוב, אשר טובך אינו נפסק לעולם, זכני מעתה בזכות ימי חנוכה אלו, המאירים מחדש בכל דור ודור ובכל שנה ושנה, לשבוע מטובך הנצחי ולהיכלל באחדותך באמת, ולדעת שאין עוד מלבדך, ואפס זולתך, ולא אשוה מול עיני אלא את שמך הנורא והמיוחד “שויתי ה לנגדי תמיד”. בזכות ימי החנוכה האלו לא אירא משום בריה, ולא אעשה שום תנועה כדי למצוא חן בעיני מאן דהו, אלא כל תנועותי ומחשבותי, דבורי והגיגי יהיו תמיד נתונים ומסורים אליך בלבד, ולא אכלה את שנותי בהבל ובריק, במחשבות של הבל ותאוות אסורות, ולא אטה את לבבי לשום ענין מעניני העולם הכלה והנפסד, שכולו דמיונות שוא ותעתועים, שלא היו ולא נבראו מעולם, ואינם אלא אחיזת עיניים, מפגמי עיניים.

זכני בימי חנוכה אלו להתחזק מחדש, ולחזק את עצמי ואת רמח אברי ושסה גידי וכל חושי בקדושתך, וכשם שהוספת לאברהם אות ה, כשזכה לשלוט בכל חושיו ואבריו, עד שכל העולם היה כדאי לו ונתקיים בזכותו, בבחינת “אלה תולדות השמים והארץ בהבראם”, כן תזכה גם אותי לשלוט על כל חושי ואברי. אנא זכני בזכות שבעת קני המנורה לצאת מכל שבעת ההבלים דסטרא אחרא, ולזכות לשבעת ההבלים דקדושה, הנמשכים מצדקה של ארץ ישראל, שהן מעות חנוכה, שצריכין להרבות בהן בימי החנוכה, כדי להמשיך עלינו את ההבל, שאין בו חטא, הכולל את כל שבעת ההבלים דקדושה, שעל ידם זוכין לכיסופים ולדיבורים דקדושה, שאינם פוסקים לעולם, אנא זכנו לשבעת ההבלים דקדושה, שבהם זכה שלמה המלך לבנות את בית המקדש, ולהכניע שבעים אומות. זכני להמשיך את הבל הפה הקדוש לכל אומות העולם, ויתבטלו בפני עמנו, כאשר זכה שלמה המלך עליו השלום לעורר בכל בני תבל כיסופים להשם יתברך וערגה לבית המקדש, בהעלותו את האור הגדול לכל העולם בעשר המנורות, המפיצות בשבעים הקנים את אור ה לשבעים האומות.

ריבונו של עולם, מלך קדוש וטהור. אנא האר עינינו בשבעת ההבלים דקדושה, המבטלים את כל ההבלים דסטרא אחרא, זכנו לדעת בידיעה ברורה ובהירה, שמבלעדיך הכל הבל הבלים, ואל יהיו לנו חס ושלום כיסופים לשום דבר עבירה, או למה שאינו כרצונך, אלא כל מעיינינו יהיו רק בך, וכל כיסופינו ותשוקותינו יהיו רק לעשות רצונך בביטול גמור, בביטול כל החושים והרגשות, עד שכל ישראל עמך, ועימם כל שבעים האומות יהיו נכספים אליך בלבד, וישתוקקו לבטל רצונם בפני רצונך, כנאמר לעתיד לבא: “והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה בראש ההרים, ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 930 כ״ג בכסלו ה׳תשע״ה – דצמבר 15, 2014 תפילות