חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2399.
נותרו עוד 70 פרקים!

53%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך

ז׳ באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 2, 2014
שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך

וקשה מדוע התורה אומרת בכל שעריך, צריך לומר שופטים ושוטרים תיתן לך בעירך? אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול בדרך חיים, התורה הקדושה אומרת, בראש חודש אלול אמר הקב”ה למשה: עלה אלי ההרה, שאז עלה לקבל לוחות אחרונים והביאו שופר במחנה; משה עלה להר, שלא יטעו כבפעם הקודמת אחרי עבודה זרה, כפי שחטאו בעגל. הקב”ה התעלה באותו שופר שנאמר; עלה אלוקים בתרועה ולכן, התקינו חז”ל שיהיו תוקעים מראש חודש אלול, בכל שנה ושנה בכל החודש, כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה. וכך מובא בעמוס ג’: “אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרד“.
וצריך להקשות, אם תקיעת שופר היא בשביל שלא יטעו ביום חזרת משה, כפי שהיה פעם קודמת, שחשבו שמשה התעכב יותר מארבעים יום והנה, משה לא ירד יותר, מדוע צריכים לתקוע מהיום הראשון בשופר, נתקע רק ביום הארבעים?
אלא יסוד גדול הוא לנו, אשר צריך ללכת עימנו בכל עניין בחיינו; קילקול והשחתה וכל דבר רע, אינו מתחיל ברגע אחד, כל אדם שקילקל, אשר רואים שסרח את דרכו, צריך לדעת שהקילקול התחיל זמן גדול לפני שהעז את פניו ועשה את מעשיו הרעים.
וזה מה שנאמר בתורה: “בת כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת“. וקשה בת כהן מחללת את עצמה ויורדת לשפל התחתון, מה קשור אביה, מדוע הוא אשם? למה התורה אומרת על האב ומאשימה אותו באשמה, את אביה היא מחללת? אלא, אשה כשרה, שכביכול פתאום סרחה את דרכיה ועושה מעשה, זה לא התחיל פתאום, הרע שלה היה טמון בתוכה עוד מקטנותה, רק החביאה והסתירה אותו; מבית אביה כבר הייתה מקולקלת.
לכן התורה נותנת אשמה באביה, את אביה היא מחללת, משם התחיל קילקולה.
וכך מצאנו בשעה שלקחו את רבי עקיבא, והיו מוציאים אותו להריגה במיתה משונה, שאלו אותו תלמידיו: רבנו כך נראה אותך?! ענה ואמר להם: כל חיי חיכיתי לרגע זה; אפשר לבאר ולומר ששאלת התלמידים הייתה, רבנו כך נראה אותך?! איזה כוחות יש לך לעמוד בניסיון כל כך קשה שמוציאים אותך להורג בצורה כל כך חמורה ויש לך כוחות לעמוד בצער הגדול שתולשים את עורך מבשרך? ענה רבי עקיבא ואמר: לא ברגע אחד השגתי את זה, כל חיי עבדתי, יום יום, שעה שעה, רגע רגע להגיע למדרגה זו, למסור את נפשי בלי ערעורים ח”ו על המקום, בשמחה לקבל את הדין ובאהבה גדולה להקב”ה.
להגיע לדרגות גבוהות צריך עבודה מתמדת יום יומית ואין כדור שבולעים והופכים לצדיקים, צריך לעבוד ולעמול ימים רבים להשיג ולהגיע ולשמור על מעלה גבוהה.
יש הרבה אנשים שהגיעו להשגות גבוהות, הגיעו לדרגות גבוהות, אך זה היה דבר קצר ביותר, זמני, רגעי, לא ידעו לשמור על מעלתם. בשביל להשיג את הטוב, צריך עמל ויגיעה ונחישות ואמונה יומית, רגעית וזה מה שנאמר בפסוק: “מי יעלה בהר ה’ “, מי יזכה לעלות למדרגה גבוה וקדושה, אך לא מספיק לעלות, הרבה עלו למעלה גבוה;  ומעלה גבוה לא פחות מעליה, “מי יקום במקום קודשו“, מי ידע לשמור על המעלה, אשר עלה לפני כן.
בשביל להשיג את הטוב, צריך התמדה וגם להבדיל, אם רואים אדם ברע נדע, שהתמיד ברע זמן רב לפני שהגיע לשפל הגדול.
לכן, כשעלה משה אל האלוקים, ידעו שחטא העגל לא בא ביום הארבעים שמשה לא ירד, שאז עמדו ואמרו אלה אלוקיך ישראל על עגל זהב, הקלקול בא הרבה זמן לפני ומהיום הראשון שעלה משה הקלקול היה גדול ביותר בתוכם, רק עלה והתמיד וביום הארבעים היה התפרצות והתפשטות הרע לעשות את העגל. לכן, מיום הראשון שמשה עלה לשמים תקעו בשופר, לעורר בתשובה, לחזק ולא ליתן להתדרדר שוב לאט לאט לדיוטה התחתונה. ולכן התורה מצוה ואומרת: “שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך” – בכל שער בגוף האדם, אזניים, עיניים, פה, בכל אחד מן החושים תשים שופטים ושוטרים, אל תיתן לאף מידה רעה ואפילו שנראית הקטנה ביותר לחדור בתוכך, כי כאשר מידה אחת רעה חודרת הולכת ותופחת ומקלקלת ומשחיתה את כל נפש האדם. כמו ח”ו מחלה רעה שבאה בגופו של האדם רק באבר קטן, אדם לא יכול לומר האיבר הזה לא חיוני אני לא אטפל במחלה, לא יעברו ימים והמחלה הזו תעבור לכל גופו של האדם.
לכן, לא לתת לאף מידה רעה משכן וכניסה לתוך נפשנו ועם השוטרים אשר ישמרו והשופטים אשר ישפטו, אז אפשר לשמור את גופנו ונפשנו נקיים לפני ה’.
הנה, מלחמת היצר היא מלחמה מתמדת, קשה בלי פשרות ובלי חופשים בין הזמנים והפסקות. היצר עורב לאדם, רגע רגע ולא מניח אותו רגע אחד, פעמים בא היצר בדמות של צדיק לריב ולהלחם עם אנשים מלחמות הצדק, לדבר ח”ו לשון הרע על חברו בשם האמת והיושר וכן דברים רבים שהיצר בא באיצטלא דרבנן. לפעמים בשכליות, לפעמים ברחמנות, כל דרך מקודשת לפני היצר הרע, אך יש אמרה בחז”ל אשר מו”ר זקננו רבנו יאשיהו פינטו זצוק”ל בספרו מאור עיניים, הרי”ף דעין יעקב, שואל ואומר: הגמרא אומרת, לעתיד לבוא הקב”ה מעמיד את יצר הרע ושוחטו, צדיקים בוכים ורשעים בוכים, צדיקים בוכים, כשרואים את היצר הרע כהר גבוה וגדול ובוכים ואומרים מהיכן היה לנו הכח לנצח את היצר הרע?! ורשעים בוכים ואמרים, היצר כל כך קטן כחוט השערה איך לא התגברנו עליו? שואל רבנו הרי”ף, היצר הרע הוא אותו יצר הרע לצדיק ולרשע, מדוע זה רואה אותו כהר גבוה וזה רואה אותו כחוט השערה, הרי לשניהם הוא אחד, אותו מלאך רע שהוא יצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המות? אלא, היצר הרע של הצדיק, לא קל לו עם הצדיק, הצדיק מקשה עליו ודוחה אותו ומונע אותו וליצר הרע יש עבודה קשה ביותר להכניע אותו, מלחמה יום יומית, כל תחבולה ואיצטלא שהיצר מנסה להכשיל את האדם, הצדיק נלחם והודף בכל כוחו. אם כך, הוא כהר גבוה, התפתח והתרחב וגדל ברבות הימים, אך אצל הרשע עבודתו אינה קשה, מהר מסכים הוא לכל בקשה, לכל סיפור ולכל תאווה, לכן אצלו כחוט השערה, קטן.
נשתדל בכל כוחנו לחזק את השוטרים והשופטים אשר בשערנו, נחסום ונמנע אותו יצר כל כניסה לנפשנו, ונדע שיצר הרע נמשל לזבוב מגרשים אותו מיד אחת, בא ליד השניה מגרשים אותו מיד שנייה, בא למקום השלישי, כמה שדוחים אותו לא עוצר וממשיך ובא, ובכדי להבין עד כמה היצר הרע לא נכנע, אמרו חז”ל: בשעת מיתת האדם, רגעים לפני שהנשמה יוצאת, עומד השטן ואומר לאדם אם תכפור ח”ו באלוקי ישראל תנצל ואם לא תכפור אני נוטל את נשמתך, ישנה תפילה מיוחדת וקבלה שח”ו אם ניכשל ברגעים האלה, שמוסרים מודעה לפני ה’ שאנוסים אנו ואין זה דעתנו. עד כדי כך היא דרכו של היצר.

ולכן, בחודש זה, חודש הרחמים והסליחות הקב”ה נותן לנו בהירות יותר וחדות בנפש ובשכל להבדיל, להתבונן ולראות את כל אמתלותיו ודרכיו הלא הגונות של היצה”ר, אפשר לזהות ולראות את הדברים המכוסים.
אלו ימים, של בהירות למי שרוצה לפקוח את עיניו ואפשר לצאת ולהנצל ממלכודות רבות אשר נפל האדם בהם בימי חייו בתמימיות ובחוסר עמקות וידיעה אמיתי.
וכבר אמרה הגמרא במסכת שבת: השוחט בשבת חייב משום צובע. ואמרו חז”ל: אין שוחט, אלא מלאך המות שהוא השטן והקב”ה עתיד לחייבו ולהענישו על כל הרע אשר גמל עימנו. והקשו מדוע חייב, הרי עשה מלאכתו נאמנה, הקב”ה ברא אותו בכדי לעמוד ולנסות להכשיל את האדם ומדוע חייב אם עשה את מלאכתו? ותרצו ואמרו משום צובע, פרוש הדברים שהיצה”ר יענש על זה שצובע את העברה כמצווה, עבודתו לנסות להכשיל את האדם, אך לא לצבוע את העבירה כמצווה- על זה שצובע עתיד הוא להיענש.

הקב”ה בימים קדושים אלו, ימים של רחמים וסליחות, יסלח וירחם ויכפר ויראה את עוונינו ואת עמלינו וירחם עלינו.
“ותן בנו יצר טוב לעובדך באמת וביראה ובאהבה”.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 1237 ז׳ באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 2, 2014 מאמרים, פרשת השבוע