חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2452.
נותרו עוד 24 פרקים!

84%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

צום עשרה בטבת / שמיא רבה מברך

ט׳ בטבת ה׳תשע״ח – דצמבר 27, 2017

צום עשרה בטבת- הכוונה הראויה באמן יהא שמיה רבא

מחר, יום חמישי, יחול צום עשרה בטבת שהוא אחת התעניות החשובות עם משקל כבד ביותר שיש לעם ישראל.
יום כיפור הוא צום שדוחה שבת. הבית יוסף מביא בשם אבודרהם שאם עשרה בטבת גם כן יצומו בשבת. (הבית יוסף שמביא את דבריו אומר איני יודע מדוע אומר כך).
ולמעשה, אם עשרה בטבת חל ביום שישי צמים בו, על אף שהוא ערב שבת קודש. בשונה מי”ז בטבת, תענית אסתר וצום גדליה. כיון שנאמר בו (יחזקאל כד, ב) “עצם היום הזה”, כפי שנאמר על יום הכיפורים.
ורבינו החתם סופר אומר (וכך מובא גם אצל רבינו שמשון מאוסטרופולי הי”ד) שעשרה בטבת הוא מעין יום הדין שדנים בו בשמים האם בית המקדש יבנה בשנה הקרובה, אם לאו.
לכן מוכרחים, מלבד הצום, גם לערוך חשבון נפש וליישר אורחותנו בקדושה ובטהרה על מנת שנתקרב להקב”ה בחזרה.
ונ”ל יסוד מופלא דהנה הגמרא דנה בעניינו הגבוה של “אמן יהא שמיה מברך לעלם ולעולמי עלמיא” (מסכת ברכות דף ג) , והגמרא שם מביאה שהעונה אמן יהא שמיה רבא מבטלים לו את גזר דינו אם נכתב עליו חלילה משהו קשה. והגמרא שם מביאה שרבי יוסי נכנס פעם להתפלל לחורבה אחת מחורבות ירושלים, ואליהו הנביא שמר בפתח החורבה. שאל אליהו את רבי יוסי מה שמעת בחורבה, השיבו רבי יוסי, שמעתי קול כמו של ציפור האומרת אוי לבנים שחטאו ובעוונותיהם החרבתי את ביתי והגליתי אותם בין האומות. אמר אליהו לרבי יוסי שבת קול אומרת כך שלוש פעמים מדי יום. אך כשהיא שומעת בבתי כנסיות שאומרים אמן יהא שמיה רבא מברך בקול גדול הקב”ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו, וכו’.
והנה, הגמרא (מסכת בבא מציעא דף פה) מביאה שרבי חייא ורבי חנינא התווכחו ביניהם כוחו של מי יותר חזק כדי שלא תשתכח תורה מעם ישראל. אמר ליה ר’ חנינא לר’ חייא בהדי דידי קא מינצית (איתי אתה רב?)
ח”ו אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי (אם חס וחלילה תשתכח התורה מישראל, אני מסוגל להחזיר אותה מתוך פלפול)
אמר ליה (לו) ר’ חייא לר’ חנינא בהדי דידי קא מינצית דעבדי(שעשיתי) לתורה דלא תשתכח מישראל 
מאי עבידנא (מה עשיתי)? 
אזלינא ושדינא כיתנא (הלכתי וזרעתי פשתן)
וגדילנא נישבי (וטוויתי חבלים)
וציידנא טבי (ואיתם אני צדתי צבאים)
ומאכילנא בשרייהו ליתמי (ואת בשר הצבאים אני מאכיל יתומים)
ואריכנא מגילתא (ומעור הצבאים אני מכין קלף למגילה)
וכתבנא חמשה חומשי (על הקלף אני כותב חמישה חומשי תורה)
וסליקנא למתא (והולך לעיר שאין בה מלמדי תינוקות)
ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי (ומלמד חמישה ילדים את חמשת החומשים, לכל אחד ספרו)
ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי (ומלמד שישה ילדים את שישה סדרי המשנה)
ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי (ואמרתי להם, עד שאחזור למדו זה את זה)
ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל (וכך עשיתי שהתורה לא תשתכח מישראל)
היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא (לכך התכוון רבי יהודה הנשיא כשאמר “גדולים מעשי חייא).
וצ”ע מדוע לקח רבי חייא חמישה ילדים ולימדם חומש, וששה ילדים למשנה? מדוע לא הוסיף לכל קבוצה יותר ילדים והיה מרויח שעוד ועוד ילמדו בינתיים? ונ”ל כי שמו של הקב”ה הוא י’ ה’ ו’ ה’, וזה נלמד מן הפסוק (תהילים צו, יא) ישמחו השמים ותגל הארץ, שזה ראשי תיבות י’ ה’ ו’ ה’. וידוע שכאשר בית המקדש היה קיים, שמו של הקב”ה היה שלם, שזה י’ ה’ ו’ ה’. אך משנחרב בית המקדש, יש בשמו של הקב”ה רק את הישמחו השמים, אבל ותגל הארץ, חסר. וזה הפירוש בפסוק (שמות יז, טז) “כי-יד על-כס יה, מלחמה ליהוה, בעמלק–מדור, דור”, שאין כסאו של הקב”ה שלם, שיש רק י’ ה’, עד שיבא המלך המשיח. וממילא, רבי חייא לקח חמישה חומשי תורה שזה תיקון לה’, וששה סדרה משנה שזה מתקן את ו’, ועל ידי תיקון הו’ והה’, יש השם השלם ומקרב את הגאולה.
ולפי”ז ניתן להוסיף כי כשאומרים אמן יהא שמיה רבא, שהשם של הקב”ה יהיה שלם גם עם ה’ והה’. כפי שאומר האר”י הקדוש (שער הכוונות) שכשאומרים אמן יהא שמיה רבא צריך לכוון שהשם של הקב”ה יהיה שלם.
ואם כן, כשאומרים אמן יהא שמיה רבא נכוון ששמו של הקב”ה יהיה שלם גם החלק השני של ו’ ה’.
וזה מה שאומרת הגמרא אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו. אשרי ראשי תיבות; אמן יהא שמיה רבא, שעל ידי זה חהיה התיקון הגדול, מזרזים את התיקון הגדול, בניית בית המקדש וניצלים מכל גזירות רעות וקשות.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 254 ט׳ בטבת ה׳תשע״ח – דצמבר 27, 2017 דבר הרב, דברי פי